מספר המהפכנים היהודים, לאורך כל התקופות, עולה לאין ערוך על חלקם היחסי של היהודים באוכלוסיית העולם. מצויים ביניהם מהפכנים פוליטיים, כדוגמת מארקס ולנין, ומצויים גם 'מהפכנים מדעיים' כאלברט איינשטיין. מהי הסיבה לכך?
כדי למצוא תשובה לשאלה המעניינת, מן הראוי להתבונן בשורשיו של עם ישראל. שורשים אלו מוליכים אותנו למעמד הר סיני. במעמד הר סיני הפכו בני ישראל לעם והביאו לעולם את בשורת האמונה בא-ל אחד, שהוא בורא העולם ומנהיגו.
עם ישראל הביא לעולם גם יעוד ודרך. בורא העולם, ברא את העולם למען תכלית ברורה. התכלית היא התיקון הסופי של העולם. בעולם העתיד לא יהיו עוד צער או מחסור. כשם שהאלוקים היה מסוגל לברוא את העולם יש מאין ‑ כך הוא יהיה מסוגל להוליך אותו אל יעדו הסופי.
האמונה בבורא כוללת הנחה ודאית שהעולם האידיאלי העתידי, אינו רק מצב אפשרי, אלא הוא מצב מובטח. הנחה זו יוצרת דחף בפנימיות האדם להגיע לשלמות, לתקן את עצמו, לשפר את אישיותו ואת יחסיו עם הסביבה, ולאחר מכן לתקן גם את העולם כולו.
כל יהודי נולד עם אמביציה זו לתקן את העולם. אמנם, לא תמיד היא נראית וניכרת. פעמים רבות היא 'קבורה' במעמקי אישיותו, אולם תמיד היא נמצאת במטען התורשה שהוא קיבל מהוריו. כל מי שאבותיו עמדו למרגלות הר סיני וקיבלו את התורה, זכה למטען יקר זה. בתוככי הלב היהודי מצויה הידיעה שהעולם נברא מתוך מגמה להיות טוב יותר ומושלם יותר. הבטחון והודאות שרגע זה, אכן יגיע, מלווים את כולם, לפחות בתת מודע. דברים אלו גרמו לכך שיהודים רבים דילגו על המשוכות הסוגרות ותוחמות את החיים הבינוניים, וזינקו לעמדות מפתח בשלטון, בתנועות שחרור, בגילוי המצאות מדעיות ועוד. כתוצאה מכך אנו עדים לעובדה שמספר המדענים, המדינאים ושאר האנשים הבולטים, הינו כה רב בעם ישראל ואין הוא עומד כלל ביחס למספר היהודים המצוי בעולם.