תופעה זו נפוצה מאוד, ולא אחת פונים אלינו בשאלות דומות, ובכל זאת נראה שניתן להצביע על כיוונים מעשיים שבעזרתם ניתן לשפר את המצב.
נדגיש שהמקרים הרבים אינם מנחמים כלל, להפך – העובדה, שנושא זה הפך למכת מדינה, היא מביכה ומצערת כאחת. אין ספק, ריבוי המקרים מצביע על מהלך כללי בתחום החינוך הטעון שיפור.
נתייחס עתה לאחת הנקודות המרכזיות בתחום חינוך הילדים:
רבים טוענים שהיחס בין הורים לבין ילדיהם בעבר הרחוק היה נוקשה, מרוחק, וחסר חמימות. לאמיתו של דבר, ממרחק של דורות קשה לבחון יחס זה, קשה לקבוע את ממדיו, ולהחליט, האם התאים למבנה הנפשי של הבריות באותן שנים, אולם אין ספק, שהיחס הביקורתי של בני דורנו לחינוך בעבר נובע מהעובדה, שהם פנו לקצה האחר של הסקלה. כיום, במקרים רבים מאוד, לא זו בלבד שחסרה משמעת, ולא זו בלבד שההורים מתירים לילדיהם לעשות כמעט ככל העולה על רוחם, הבעיה העיקרית היא שנשמט הבסיס של המערכת החינוכית כולה.
יסודה של המערכת החינוכית בבית מבוסס על ההכרה שבתוככי המשפחה קיימים מעמדות. מעמד ההורים הוא המעמד העליון, הסמכותי, המקרין, המחנך והקובע, ומעמד הבנים והבנות הוא המעמד המקבל, המושפע.
בבתים רבים מאוד נהרס מושג זה לחלוטין. הכל החל ברצון להתחבר לילדים, להתקרב לעולמם ולהקטין את הדיסטאנס הקיים בין הורים לילדיהם. כאן החל כרסום משמעותי בכל נושא החינוך. כמעט שנעלם המושג משמעת, ויחד עמו השתבשו סדרי החיים במשפחה. מכאן ועד לגילוי יחס אדיש כלפי ההורים, לחוצפה, להסרת רסן וכדומה – הדרך קצרה מאוד.
דרכה של היהדות עוברת אי שם באמצע בין שני הקצוות הבלתי רצויים.
בודאי שנוקשות או חוסר התחשבות הינם דברים שליליים. בודאי שחמימות פנימית, הבנה וקרבה נפשית הינם דברים שחשוב לטפחם. אולם בד בבד חשוב גם שמעמדם של האב והאם יישמר באופן ברור. חשוב מאד שההורים יקרינו עצמה, בהירות ורצון ברור, וילדיהם ידעו שההורים הינם נבונים, חשובים ומכובדים. הילדים מחפשים עצמה זו. הם מעוניינים מאוד לחסות בצל הוריהם, וכאשר הדבר מתאפשר להם, הם מאושרים.
צורת החיים האופיינית לשומרי מצוות, מסייעת רבות לתהליך זה. שולחן השבת, שהאב יושב בו בראש השולחן ומנהל אותו ע"י עשיית 'קידוש', ע"י שירה ואמירת דברי תורה תורם רבות למשפחה. גם אלמנטים נוספים, כהליכה לבית הכנסת בליווי הילדים ועוד, יוצרים גיבוש מחד והבלטת סמכות ההורים מאידך.
ומכאן לשאלתך. לעולם לא מאוחר מדי! אט אט ניתן לבנות את המבנה המשפחתי הטבעי, הבריא, הנכון. אט אט יתרגלו הילדים למצב זה, ואף ייהנו ממנו. החום וההבנה אינם סותרים משמעת. והעונש אינו סותר את האהבה לילדים.
החינוך בשנים אלו חשוב לאין ערוך. תוצאותיו ניכרות לאורך כל שנות החיים, ולכן חשוב מאוד שאורחות חיי המשפחה כולה יתנהלו בדרך נכונה, דרך שיחסי אנוש תקינים ומידות טובות הינם בה התמרורים המורים את כיוון החיים.