קיים שוני רב הן בתחום המהותי והן בתחום המעשי בין דרכה של תורת היהדות ובין הרעיון של אגודתכם. הדרכים אינן זהות, וודאי שהרעיון על איחוד או הצטרפות איננו סביר. אסביר תחילה את השקפת היהדות בתחום זה:

מחד, ה', בורא העולם, מרחם על כל ברואיו. קיים פסוק מפורסם: "ורחמיו על כל מעשיו", כלומר, ה' מרחם על כל מה שברא. מכוחם של רחמים אלו ציוה ה' בתורתו שלא נצער בעלי חיים. מאידך, האדם הוא נזר הבריאה, וה' נתן לו רשות להשתמש בבעלי החיים לצרכיו (לצורכי אכילה, רפואה ועוד). עניין צער בעלי החיים מתבטא ביהדות בשני תחומים. התחום הראשון – אין לצער בעלי חיים שלא לצורך. התחום הנוסף – אם הורגים בעלי חיים, יש להשתדל למעט את ייסוריהם עד למינימום ההכרחי.

לפי אחד הטעמים לאיסור צער בעלי חיים, מטרת האיסור היא לחנך את האדם, לנטוע בו מידות של רחמים, עדינות והתחשבות בזולת ולהרחיקו ממידות רעות של אכזריות, אטימות ועוד.

בד בבד עם איסור צער בעלי חיים, מצויה בתורה קשת רחבה ביותר של הלכות והליכות בענייני חסד, רחמים והתחשבות נאותה בבני אדם. החיות אינן חזות הכל. הן חלק ממכלול נרחב המקיף את יחסו של האדם לעולם ולבריותיו.

כפי שהבנתי, מגמתכם שונה לחלוטין. בעלי החיים במשנתכם תופסים 'מקום של כבוד'. מחשיבים אותם כמעט לבעלי אישיות עצמית. אם נוצרים ניגודי אינטרסים בין צורכי האדם לצורכי בעלי חיים, פעמים רבות זוכים האחרונים לדין קדימה. איני מתייחס לסיפורים המבדחים על פסיכולוגים לחתולים ועל פעילויות נוספות הנעשות למענם. אלו איבדו כל פרופורציה, אולם בהחלט המגמה קיימת: הופר האיזון ההגיוני! היחס הטוב לבעלי חיים נעשה פעמים רבות על חשבון היחס הנאות לבני אדם. החשבת בעלי החיים נעשית על חשבון טובת האדם. 'ירוקים' למיניהם מוכנים לקפח פרנסת משפחות, לערער כלכלת מדינות, ואף להפריע להתקדמות הרפואה – וכל זאת, כביכול, מתוך מגמה של טובת חיה כלשהי.

לעתים נרמס כבוד האדם מפאת כבודם או רווחתם של בעלי חיים שונים. כאמור, גם רווחה זו חשובה, אולם יש לשמור על פרופורציה מתאימה, חייבת להיות מודעות למעלתם של בני האדם. יש לחנך לאהבת הבריות, ולא – אורבת סכנה לקיום האנושות.

יורשה לי להעיר, בגרמניה הנאצית היו אגודות צער בעלי חיים, אך הדבר לא מנע מחבריהן לבצע פשעים נגד האנושות, כי סולם הערכים שלהם היה מעוות. אין כוונה, חס ושלום, להשוות את מה שהתרחש אז לקיים היום. אולם כל עוד לא יעמוד האדם בקודקוד הפירמידה, כל עוד לא יתייחסו אליו ואל צרכיו בהבנה מלאה, כל עוד לא יעריכו כהלכה את פעולות החסד הנעשות למענו – הפעילות למען בעלי החיים תלקה בחסר, וחבל.