בתקופת הנביאים ניתן היה לברר באופן ברור ואמין את דרכי הנהגת ה' בעולם. הנביאים ענו לשאלות העם וגילו לו סודות נסתרים.
למרות שתקופת הנביאים הסתיימה, נותרו בידינו כללים שלפיהם ניתן להבין התרחשויות רבות בעולם. אחד הכללים הידועים הוא: "מידה כנגד מידה". הבורא מתייחס אל האדם כפי שהאדם מתייחס אל חברו. לדוגמה, מי שמרבה במעשי חסד והטבה, גם היחס אליו ממרומים יהיה בהתאם.
כך הם פני הדברים גם בקשר לזיכוי הרבים. אדם המקדיש מעתותיו למען הכלל, ומתמסר לזולתו בלב טהור מן השמים יעניקו לו סיוע להצלחת פעולותיו למען הזולת.
כמו כן, כאשר הוא מסייע לחברו בתחום הרוחני ומקרב רבים אל התורה ומצוותיה, הוא זוכה לסיוע אישי. הוא זוכה להשגחה פרטית העוזרת לו להתקרב אל המצוות, להשתלם בהן ולהתרחק ממחוזות החטא והעוון. על כך נאמר במשנה: "כל המזכה את הרבים – אין חטא בא על ידו".