מעשה בסוחר, אשר התכונן ימים רבים לקראת נסיעתו ליריד. הוא ריכז בחצר ביתו את כל סחורתו ושקד עם שאר בני הבית למיין את הסחורה ולאורזה בחבילות.
כאשר יצא לדרך, ליווהו בני הבית בהתרגשות ובאיחולי הצלחה. בשעות הצהריים הגיע מיודענו למחוז חפצו ופרש לנוח מעט מטורח הדרך. כאשר התעורר, כבר ירד הלילה והשמים היו זרועי כוכבים. בשעה כזו לא נמצאו בשוק סוחרים אשר יוכל לסחור עמם.
את הזמן שנותר לו עד השינה ניצל לסעודת הערב, שבמהלכה פגש ידידים רבים ושקע עימם בשיחת רעים ערה ומעניינת.
למחרת התעורר בשעות המאוחרות של הבוקר. עד שסיים את ארוחתו, הגיעה שעת הצהרים. החליט שעדיף להתחיל את עסקיו בשעות הבוקר המוקדמות ודחה את העסקים ליום המחר.
למחרת, נקלע לוויכוח עירני בעניינים העומדים ברומו של עולם והתעכב יום נוסף.
באותו ערב הלך לישון מוקדם מתוך החלטה נחרצת שלמחרת יקום במרץ רב וייגש ליריד. כאשר קם השכם בבוקר, נטל את חבילותיו ויצא לסחור. אך בחוצות היריד לא פגש אפילו בסוחר אחד. היריד הסתיים בערב הקודם.
קשה לתאר את גודל מפח הנפש שהיה מנת חלקו של הסוחר באותה שעה – כל ההכנות שעשה לקראת היריד וכל התקוות הגדולות ירדו לטמיון. בלית ברירה העמיס את חבילותיו על העגלה ושב לביתו.
כאשר עצרה העגלה בפתח ביתו, רצו לקראתו ילדיו בשמחה רבה. הם ראו את העגלה מלאה סחורה, וליבם התמלא שמחה. בזריזות יתירה פרקו את העגלה. כאשר התבוננו בחבילות, הוכו בתדהמה ושאלו בפליאה: "רואים אנו שלא עשית ביריד מאומה, אפילו את הקשרים לא היתרת, מה קרה?!"
אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה!
* * *
עשרת ימי תשובה הם ימי ה"יריד" הרוחני. ימים אלו צריכים להיות מנוצלים לעבודת המידות, לשיפור האישיות ולעיסוק בעניינים רוחניים.