מתנות לאביונים
על כוח הנתינה והמסירות של עם ישראל אנו לומדים מהמגילה. כאשר צילו המאיים של המן ריחף על עם ישראל, יצאה קריאה מלשכתה של המלכה (אסתר ד, טז): "לך כנוס את כל היהודים". חובת השעה: להתכנס, להתאחד, להתלכד, להפיל מחיצות ולמחוק פערים. ואכן, המצוקה המשותפת קירבה לבבות. ברשימות ההשמדה השחורות של המן רשומים שמות כל היהודים, מנער ועד זקן – אין הבדל בין חוג למשנהו, אצל מי אתה מתפלל ובעד מי אתה מצביע.
היהודים התכנסו, צעקו בלב אחד, ונענו. שמחת ההצלה הדביקה את כל העם. מרדכי ואסתר מבקשים לשמר את רגשי האחדות. שמחת הישועה – אסור לה להישאר במסגרת הביתית המצומצמת; אני – ומשפחתי, אני – ואנשי שלומי הקרובים.
חייבים לפרוץ מעגלים, לשבור חומות, להרחיב את גבולות הידידות, להרבות אחווה ורעות. רק כשנהיה כולנו יחד, איש לא יטיל עלינו פחד.
שתי תקנות קבעו מרדכי ואסתר לדורות: משלוח מנות ומתנות לאביונים. כנגד עוון שנאת חינם – משלוח מנות, כנגד הרכושנות ואהבת הממון – מתנות לאביונים.
בפורים אין לדקדק בנתינת המתנות לאביונים ולבדוק אם אכן העני זקוק למתנות אלה או לא, אלא "כל הפושט יד נותנים לו"; כל מי שמבקש – אין להחזיר את פניו ריקם.
על כל יחיד ויחיד מוטל לפתוח יד ולב לזולת במאכל ובמשתה, בהענקה שופעת, בפיזור ובהידור, לכל מי שפושט יד. לא מכיוון שאתה מרחם, ולא משום שהזולת מסכן כל כך, אלא משום שאתה אוהב אותו ומשום שהוא יהודי.
הלקח הנלמד לדורות ממגילת אסתר הוא הצורך בחיזוק אחדות העם. באופן זה יוכל הבורא להגן עליו ולהצילו מכל רע. על כן נצטווינו לדורות להדק בפורים את הקשר הקיים בין היהודים ולהרבות במתנות לאביונים, כדי לחזק את השכבות החלשות של עמנו ולהביא שמחה לליבם.
זאת ועוד, כדי לבטל את כוחה הרוחני של גזרת המן נדרשו ישראל לתקן שלושה דברים שהם קלקלו: השתחווייתם לפסלו של נבוכדנצר, אי קבלת דעתו של מרדכי הצדיק, והשתתפותם בסעודת אחשוורוש.
קבלת מצווה מקרא מגילה מלמדת כי ישראל קיבלו עליהם את סמכותה של התורה שבעל פה ושל נושאיה החכמים. בקריאת המגילה מעידים אנו כי עד עצם היום הזה אנו מקבלים בלב שלם את מצוות החכמים.
משלוח מנות ומתנות לאביונים נועדו לתקן את חטא הפירוד. בהשתתפות בסעודת אחשוורוש ביקשו יהודי שושן לבטל את ייחודה של האומה היהודית, כאומרים: "ככל הגויים בית ישראל". במשלוח מנות איש לרעהו ובמתנות לאביונים מוכיחים הם כי את שמירת צביון האומה הם רוצים. באכילה המפרידה קלקלו, ובאכילה המקרבת תיקנו. מצוות אלו יש בהן כדי להבטיח כי ביום הפורים לא יהיה יהודי שלא יוכל לשמוח יחד עם כל ישראל.
