כל פעם שאני מעיין בסיפור של בלק ובלעם, דמיוני מוביל אותי היישר אל המצבה העתיקה ביותר בבית הקברות "סגולה" בפתח תקוה…
בלק, מלך מואב, שולח שליחים לבלעם, הנביא של אומות העולם, ואומר לו (במדבר כ"ב, ו`): "ידעתי כי את אשר תברך מבורך, ואשר תאור יואר", ולכן, אנא ממך, קלל את בני ישראל.
ודאי אתם שואלים, מה הקשר בין בית הקברות סגולה לבלעם?
הסכיתו ידידיי…
בט` תשרי התרמ"א חנכו את בית הקברות "סגולה" בפתח תקווה. ההלכה היהודית קובעת שכשחונכים שטח חדש עבור בית קברות, צריך לעשות סדר תפילה מסויים, ורק אחר כך ניתן לקבור בו.
כשאנשי ה"חברה קדישא" סיימו את התפילה, אחד מהאנשים "זרק" שאלה לאוויר: "הקרקע מוכנה, מי מוכן להתנדב ולהיקבר ראשון?". "אני מוכן", אמר אחד הנוכחים… הוא היה אדם צעיר לימים, ותוך ימים ספורים נפטר. על מצבתו חרוט סיפורו: "פה נטמן פלוני אשר הביע את רצונו להיקבר ראשון…". סיפור זה מחזק בתודעתנו את האמרה: "מוות וחיים ביד הלשון".
אחד הכוחות העצומים שיש בידנו, וכמעט שאיננו מודעים אליו, הוא כוח הדיבור. להלן מספר דוגמאות מהתנ"ך, המכילות נקודת מבט גבוהה יותר על מה שאנו מוציאים מפינו.
יעקב אבינו יוצא מבית לבן בדרכו חזרה לבית אביו. לבן רודף אחריו ומוכיחו (בראשית ל"א, ל`): "למה גנבת את אלוהי?" (העבודה הזרה שלו). יעקב עונה: "לא גנבתי". ובכדי להראות שהוא דובר אמת, הוא מוסיף משפט שחרץ את גורלה של רחל אשתו: "עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה". יעקב לא ידע שרחל אשתו לקחה את התרפים. הסוף, רחל מתה בדרך…
כשאדם מוציא קללה מפיו, הדבור אינו הולך לאיבוד, אלא נחקק לו אי שם…
כשאלוקים ברא את האדם, נאמר (בראשית ב`, ז`): "ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה". "נפש חיה" מתרגם אונקלוס: "רוח ממללא", כוח הדיבור. מה שמאפיין את האדם ומבדילו מבעלי החיים הוא הדיבור. נשמת האדם, שהיא חלק אלוק ממעל, באה לידי ביטוי בכח הדיבור.
הדבור מבטא את הנשמה, את צלם האלוקים של האדם. לכן, כשהאדם בדרגה רוחנית גבוהה יותר ונשמתו מזוככת יותר – ויש בכוח דיבורו לפעול גדולות ונצורות. זוהי הסיבה שאנשים מבקשים ברכה מצדיקים.
הנביא עמוס אומר (ד`, י"ג): "כי הנה יוצר הרים ובורא רוח, ומגיד לאדם מה שיחו". הרוח מהווה את אחד הכוחות החזקים בטבע, והפסוק מקביל בין הרוח לבין הדיבור. לאחר פטירת האדם, אלוקים יראה לנו מה פעלנו בכוח הדבור שלנו לטוב, או חלילה למוטב…
לאחר שהתוודענו לכוח אדיר זה, נבין מה בלעם רצה לחולל בכוח דיבורו. הוא רצה לכלות את עם ישראל ולקללם, ואלוקים, מנע ממנו להוציא לפועל את זממו…
"דיבור" תפקידו לקשר ולחבר בינינו, הבה וננצל את הדיבור לחיבור, ולא נהפוך חלילה את האותיות ל"בידור", שמשמעו פיזור.
