לגאון רבי עקיבא אייגר היה אוצר ספרים גדול. ידוע שלא היה מניח בארון שום ספר לפני שלמד אותו מהחל ועד כלה, וידע אותו בעל פה.
עם זאת היה נוהג מדי לילה, בטרם עלותו על יצועו, לגשת לארונות הספרים ולשפוך נחלי דמעות כנגד הספרים!
מבקש היה מחילה מהם וממחבריהם על שלא למד בהם באותו יום, והתנצל בפניהם שלא היה סיפק בידו ללמוד בכולם, משום שהיה טרוד בלימוד אחר, ומשום שענה לשואליו.