אשה עשירה חשוכת בנים. באה אל רב עיירה בהונגריה ובידה ארבע מאות זהובים. ביקשה לשולחם כדורון לאחד הצדיקים שיתפלל עבורה שתיפקד בזרע של קיימא. הציע הרב לשלוח את הכסף לרבי יוסף חיים זוננפלד מירושלים.
כעבור כמה שבועות בא בעלה של האשה אל הרב בתרעומת על שהסכים לקבל סכום כה נכבד מאשתו שלא בידיעתו. הצטדק הרב ואמר כי חשב שהאשה עושה כן בידיעתו. אולם העשיר תבע בתוקף כי ידרוש שהכסף יוחזר תיכף ומיד מירושלים.
הרב שהדבר לא היה לו נעים, הציע לבעל שהוא ישלם את כל הסכום מכיסו הפרטי בתשלומים. עוד הם מדברים ומסכמים את הענין, נכנס הדוור לבית הרב ובידו מכתב שהגיע מירושלים. העיף הרב מבט לכתובת השולח, ומה נדהם לקרוא: "הרב יוסף חיים זוננפלד ירושלים"… פתח את המכתב ומצא את הסכום בסך ארבע מאות זהובים ששלח לו. התרגש הבעל וביקש לשמוע מה כותב הרב זוננפלד. נענה הרב וקרא לפניו את המכתב:
"קיבלתי את מכתבו בצירוף הכסף, אולם מכיוון שמעלת כבודו כותב שהאשה מסרה לו זאת, חוששני, אולי עשתה זאת ללא רשות בעלה. לכן הנני משיב לו חזרה את הכסף, ואבקשו למסור את כל הסך תיכף ומיד לאשה. אולם, כמובן, לא מיעטתי בשביל כך למלא את בקשתה בדבר התפילות, ויהי רצון שתקובלנה". עיני הרב והבעל זלגו דמעות מרוב התרגשות.
