בנו הצעיר של ר' חיים שמואלביץ נולד בעיצומה של מלחמת השחרור. ברית המילה נערכה בבית החולים בירושלים, כשהפגזים הנוחתים מכל עבר מרעידים את קירות הבית. הדרך חזרה לבית, נעשתה בריצה. צריך היה להמתין לנפילתו של פגז, לרוץ ולתפוס מחסה בפתחו של אחד הבתים, להמתין לנחיתתו של הפגז הבא ושוב לרוץ ולתפוס מחסה בפתחו של בית אחר. תוך כדי התקדמות בין פגז לפגז, הבחין ר' חיים בפתחו של אחד הבתים בילד שהיה חבוש בידיו וברגליו.
ר' חיים נעצר לידו והחל לבכות. בן משפחה שליווהו, זעק לעברו למהר ולתפוס מחסה, אולם ר' חיים לא היה מסוגל למוש ממקומו. הוא המשיך להתבונן בילד הסובל כשהוא בוכה על כאבו.