האחים הצדיקים רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זוסיא ואניפולי ערכו "גלות" וכתתו רגליהם מעיר לעיר, נוהגים היו להתאכסן אצל עני מסוים בעיר לודמיר. כאשר התגלו והתפרסמו בעולם, נזדמן להם שוב לבקר בלודמיר, אלא שהפעם נסעו במרכבה רתומה לסוסים ובלווי מעריצים רבים.
כאשר התקרבו לעיר, יצאה לקראתם גביר מנכבדי העיר והזמינם להתאכסן אצלו. אך רבי אלימלך ורבי זוסיא סרבו ואמרו כי בדעתם להתאכסן אצל פלוני העני. משהפציר בהם הגביר מאוד, הסבירו לו: הלוא אנחנו הננו אותם אנשים שהיינו כאן לפני כמה שנים, ולא חל בנו כל שנוי, השנוי הוא בזה שבאנו עם מרכבה וסוסים, ומשום כך אתה מפציר שנתאכסן אצלך. קח נא את הסוסים והמרכבה והם יתאכסנו אצלך…