בעת שחלה הסבא מסלבודקה, שימשוהו הבחורים המבוגרים וטיפלו בו באהבה על מנת להקל עליו.
פעם אחת ביקש אחד הבחורים מחברו שיחליף אותו בתורנות, כיון שעליו לצאת מהעיר. הסכים החבר ומיהר להכין ל"סבא" דייסה. אולם ה"סבא" מיאן בכל תוקף לטעום מהדייסה והתבטא: "האם רוצה אתה להרעיל אותי?"
הבחור עמד נבוך וה"סבא" הסביר לו: "רצית להאכיל אותי ברעל ששמו 'המתכבד בקלון חברו'… הכנת לי דייסה כזאת שחברך, זה שאתה מחליפו כעת, אינו יודע להכין. רעל כזה איני מוכן לאכול".