ר' משה אלכסנדרוב, תלמיד בישיבת ראדין היה, ועזר לר' ישראל מאיר בהעתקת כתבי ידו. ר' ישראל מאיר קבע לו מחיר קצוב תמורת העתקת כל גיליון בן מספר שורות מסוים.
באחד הימים, בא אליו ר' ישראל מאיר בבהלה ואמר לו שקרה אסון גדול והוא נכשל בעוון גזל. בתשובה לשאלת המעתיק, סיפר ר' ישראל מאיר שמצא בין הגיליונות שהעתיק, מספר שורות גבוה ממה שנקבע מראש, ונמצא שהטעהו ושילם לו פחות ממה שהגיע לו, והיות שלא ניתן לברר כמה שורות היו בכל הגיליונות, הרי נעלם ממנו שיעור הגזילה, ואינו יודע כמה להשיב. הבטיח לו המעתיק שהוא מוותר על התשלום הנוסף, אולם ה"חפץ חיים" סירב לשמוע, ולא זז ממנו עד שבא איתו לידי סכום משוער, ושילם לו לאחר פיוסים רבים את ההפרשים.
