כל ימי חייו נזהר ה"חפץ חיים" שלא לקבל מתנות. על עקרון זה שמר מתוך נסיונות קשים. בתקופה מסויימת, כשחי בדוחק רב, הפצירו בו ידידיו לקבל מהם תמיכה בדרך כבוד, אולם הוא דחה את הצעתם הנדיבה בשתי ידיו.
כשאשתו ניסתה פעם להשפיע עליו שישנה את דעתו, ענה לה בבת צחוק:
"כן, הם מפצירים בי לקחת, את יודעת למה, מכיון שהם בטוחים שלא אקבל. אם אתחיל לקבל, יפסיקו להציע לי את תמיכתם".
גם במסעותיו הרבים על פני רוסיה לא אבה ה"חפץ חיים" לקבל מתנות בחינם. היה משלם מחיר מלא בשכר אכסניתו ופיתו עד הפרוטה האחרונה. כאשר היו מזמינים אותו לביתם של ידידיו הטובים ביותר, היה מתנה מראש שיקבעו לו את השכר המלא, ואם לא היו מסכימים, לא היה סועד אצלם.