כאשר נפל הפור של המן על חודש אדר הוא שמח שמחה גדולה, ואמר כי מכיון שבחודש זה מת משה רבינו, אם כן, מזל החודש הזה רע לישראל, ועל כן גזרתו תוכל לצאת לפועל, אך לא ידע כי בחודש זה ובאותו יום – ז' באדר – גם נולד מושיען של ישראל.
לראשונה אנו פוגשים בגורל בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, כאשר עמדו לפניו שני שעירי עיזים, אחד יקרב לה' וחברו ילקח למדבר ושם על צוק סלע ידחה ויהרג. "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות, גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל".
הגורל נעשה על ידי כתיבת שתי המילים: לה' ולעזאזל, על שתי קוביות שוות מעץ אשכרוע. הכהן היה מכניס את ידו אל תוך תיבה שבתוכה היו הקוביות והיה מעלה את אחת מהן. כאשר עלה לה' בימין היה זה אות וסימן כי רצה ה' את מעשיהם. רואים אנו אם כן שהגורל אינו מקרה עיוור, אלא יד ה' מכוונת אותו.
* * *
המושג גורל בא לידי ביטוי גם בחלוקת ארץ ישראל. בכניסתם לארץ נשארו שנים וחצי שבטים בעבר הירדן מזרחה, ואילו תשעה וחצי השבטים הנותרים (מלבד שבט לוי) קבלו את נחלתם בארץ ישראל. הכיצד? גורל!! היו מעלים שם שבט שאותו חקקו ע"ג הגורלות, ייחד עמו העלו גורל אחר על כל גבולות הנחלה ושני הגורלות הללו עלו תמיד מתאימים. הגורל היה "על פי ה'", – בזה מתגלה לנו רצון ה', ואין לבשר ודם סמכות להתערב בדבר.
* * *
בין אנשים פרטיים הגורל נקבע מראש כדי לסלק אי הבנות, וכן אנו מוצאים בספר יהושע כאשר כשל העם במלחמה נגד אנשי העיר עי, ונפלו ממנו 36 איש, נפל יהושע על פניו והתפלל אל הקב"ה, ונענה – חטא ישראל. שאל יהושע מי חטא? ענה לו הקב"ה: וכי אני מלשין? לך והטל גורלות. ע"י גורל ניתן לזהות את מי שמעל בחרם שהוכרז על יריחו. ואכן, עכן בן זרח, מבני שבט יהודה, מעל בחרם ולקח לאהלו משלל העיר שנאסר בהנאה. לאחר שנמצאו באוהלו החפצים מיריחו, הודה עכן במעשהו ונענש. גם כאן שימש הגורל כברור ולא כמקרה עיוור.
פעם נוספת הוטל גורל על העם בשאלה, מי עבר על האיסור שהוכרז ע"י שאול במלחמתו בפלשתים – לבל יאכל איש במשך היום מאומה. כאשר התברר כי היה מי שאכל, ולא נודעה זהותו, הטיל שאול גורל. אך כאן העם כולו התאחד באומרו: "היונתן ימות אשר עשה התשועה הגדולה הזאת? ויפדו העם את יהונתן ולא מת" (שמואל א') לולא זאת היה יהונתן צפוי לעונש מות, עפ"י גילוי הגורל, הרי לנו סמכותו וכוחו של הגורל.
* * *
קבלה בידינו כי ניתן לעשות גורל, הנקרא "גורל הגר"א" בעת ספק ומבוכה, כאשר אין בנתונים כדי להכריע. מפורסם במיוחד הגורל שהטיל הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל יחד עם בנו וחתנו ונציגי ההורים השכולים כדי לזהות את הרוגי שיירת הל"ה, שנהרגו ע"י ערבים בדרכם לגוש עציון, וחלק מהם לא ניתן היה לזהות. בעקבות בקשת המשפחות ערך הרב אריה לוין את גורל הגר"א ועלו שמות ההרוגים לפי פסוקים המזהים את שמם, וכך נקבעה זהותם, ומקום קבורתם באופן מוחלט.
* * *
על גורל זה מסופר כי רבי אהרן קוטלר בהיותו בליטא התאפשר לו להימלט מידי הנאצים, הוא התלבט להיכן לנסוע לארץ ישראל או לארצות הברית, הצדדים היו שווים לא היתה בידו החלטה ברורה, הטיל אפוא הרב גורל, והפסוק שעלה היה: "ויאמר ה' אל אהרן לך לקראת משה המדברה". הוא פירש זאת כך "ויאמר ה' אל אהרן (קוטלר) לך לקראת משה (הרב משה פיינשטיין זצ"ל) שהיה במדבר (ארה"ב היתה אז מבחינה רוחנית מאד ירודה כמדבר). ואכן הרב אהרן קוטלר הגיע לארה"ב ותוך זמן קצר הקים את הישיבה בעיר ליקווד בניו ג'רסי, ישיבה שהיא כיום מהגדולות בעולם.
