לפי הגדרת התורה, האשה נמצאת במעמד נידה מרגע שמתחיל המחזור החודשי עד לטבילתה במקווה. התורה מצווה (ויקרא ט"ו, י"ט): "ואשה כי-תהיה זבה, דם יהיה זובה בבשרה, שבעת ימים תהיה בנדתה".
שורש המילה נידה הוא נדד, ופירושו "הרחקה" או "הפרדה". מילה זו מציינת הכרח של האשה להמנע מכל מגע פיסי עם בעלה. המלה נידה אינה קשורה לווסת, אלא לצורך ההפרדה. שניהם, גם שם העצם וגם המעמד של נידה, נמשכים עד שהיא טובלת במקווה, בזמן המתאים ובתנאים המתאימים.
התורה אוסרת במפורש כל מגע מיני בין גבר לבין אשה הנמצאת במעמד של נידה. איסור זה הוא מצווה מפורשת בתורה (ויקרא י"ח, י"ט): "ואל-אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה".
מגע מיני בין גבר לאשה, בעלת מעמד של נידה, נחשב חטא חמור ביותר. התורה מזהירה אותנו (ויקרא כ, י"ח): "ואיש אשר ישכב את-אשה דוה וגלה את-ערותה… ונכרתו שניהם מקרב עמם".
הביטוי "ונכרתו" כוונתו לעונש כרת. עונש זה ניתן, כדוגמה, בגלל יחסים אסורים בין אח לאחות, בגלל חילול יום הכיפורים או בגלל אכילת חמץ בפסח.
הביטוי "כרת" אינו בעל משמעות פיסית או חברתית. זהו עונש רוחני, האדם נכרת ממקור מחצבתו הרוחני, הוא מאבד את היכולת להרגיש ולהעריך את הרוחניות ואת האלוקות, וכן הוא נכרת מהמרכיבים החשובים ביותר ביהדות. הדרך היחידה לאדם לקשור את עצמו שוב אל השורש הרוחני, היא בחזרה בתשובה שלמה לפני ה' וקבלה לעתיד: לעולם לא אחזור על אותו מעשה.
איסור המגע הפיסי בין גבר לאשה נידה הוא חמור ביותר. יחזקאל הנביא מביע זאת באומרו (יחזקאל י"ח, ה-ו): "איש כי-יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה… ואת-אשת רעהו לא טמא ואל-אשה נדה לא יקרב". הנביא משווה מגע מיני עם אשה נידה לניאוף עם אשת איש.