הדרך להתגברות על היצר היא יצירת מצב שבו האדם יחוש שיש לו כל והוא אינו זקוק לתוספת כבוד, עושר או הנאות.
לכל אדם באשר הוא מתלווה היצר הרע במשך כל ימי חייו. יצר זה הוא חלק בלתי נפרד מבריאת האדם. אולם אינו דומה יצרו של זה ליצרו של זה. יש אדם שיצרו עומד בחוץ, ליד הפתח, ומבקש רשות כניסה לעתים יש אמנם ליצר דריסת רגל בביתו של האדם, אך הוא עדיין בבחינת "אורח", ויש אדם שהיצר הפך להיות "בעל הבית", הוא שולט על אדם, הוא קובע את סדרי החיים והוא עושה בו כבתוך שלו. במקרה זה, כל ניסיונותיו של האדם לשנות כיוון, עולים בתוהו, והם נידונים מראש לכישלון.
כיצד מצליח היצר הרע לדחוק ממקומו את האדם, שהיה בעל הבית בתחילה? כיצד קורה שהיצר מצליח להשתלט על בעליו? על כך אמרו חכמינו: "הקנאה, התאוה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". אדם שהקנאה בוערת בקרבו, אדם שתאווה כלשהי אוחזת בו, וכן אדם הצמא לכבוד ולתהילה – כל אותם אנשים יעשו זאת בכל דרך אפשרית שימצאו לנכון. אם ניתן להגשים את המטרה בצורה לגיטימית – מה טוב. אולם אם אי אפשר – האדם לא יירתע מן האסור. לא זו בלבד שאנשים אלו אינם לוחמים ביצרם הרע, אלא להיפך, היצר הופך לבן בריתם, והם מבקשים את עזרתו להשגת מטרתם הנכספת.
כיצד ניתן להתרחק מסכנה זו? העצה היא לחיות תמיד בהרגשת: "יש לי כל" התורה מספרת שכאשר נפגשו יעקב ועשו, אמר עשו: "יש לי רב" , היה לו הרבה מאד, אולם כל זה היה כאין וכאפס לעומת מה ששאף להשיג. לעומתו, אמר יעקב: "יש לי כל", הוא לא התאווה לשום דבר,לא היה חסר לו מאומה, ולכן הוא היה שמח בחלקו. אדם זה אינו מקנא ברעהו. אם יש לזולת יותר, הדבר אינו מעסיק אותו, שהרי יש לו הכל! הוא גם אינו מתאווה לדברים שאין לו, כי על פי דעתו המתוקנת הם לא יוסיפו מאומה. הוא גם לא ירדוף אחר הכבוד, כי הוא שבע מהכבוד שיש לו.
ליצר הרע אין כל אפשרות לשלוט על אדם זה, שהרי ליצר אין מה להציע לו.