העולם נבהל ונחרד כאשר שמע על גבורת ה' ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף. המלכים אמנם הבינו שה' העניש את המצרים על שהשתעבדו בבני ישראל, אולם, הם ראו את כל מה שהתרחש במצרים ובים סוף גם כמאורע כללי הקשור לכל העולם. הם הבינו שהגבורה והנסים שהתחוללו מהווים סימן שאלקי ישראל הוא כל יכול. בשירת הים מתואר שהאומות נרתעו מאד, חיל ורעדה אחזום והם לא העיזו להלחם בבני ישראל.
רק אומה אחת העיזה לקפוץ לתוך האמבטיה הרותחת. רק בניה של אומה זו פקפקו בהשגחת ה' והעיזו לתקוף את בני ישראל. רק הם לגלגו על המתרחש ולא נחרדו מהמכות שספגו המצרים. אומה זו – שמה עמלק.
לכל אומה (לפני שבא סנחריב ובלבל את כל האומות) היו תכונות משלה. תכונות אלו כיוונו את צורת חייהם של בני האומה, את דרך התנהגותם ואת התייחסותם למתרחש בעולם. מצרים, בתקופה שבה ישבו בה בני ישראל כעבדים, היתה אומה אשר הודתה בקיומו של בורא-עולם. אולם, הם טעו וסברו שלאחר הבריאה, אין הקב"ה, כביכול, מתערב בנעשה בעולם שהוא ברא. אחת מהמטרות של עשרת המכות היתה להפריך טעות זו מלב המצרים.
לעומת זאת, בני העם העמלקי הכחישו לגמרי את קיומו של ה'. לדעתם, אין ח"ו שום כח עליון בעולם, והכל מתרחש במקרה. העם העמלקי הסביר שקריעת ים סוף היתה אסון טבע בלבד. דעה זו היא שורש הרע בעולם. כלפי בעלי הדעה הסוברת שהכל מתרחש במקרה, אין דבר שימנע מהם מלבצע את רצונם, גם אם הוא רע מאד.
חז"ל מתארים את עמלק כלץ. אומה זו לעגה לכל האומות שחרדו ופחדו מה' לאחר קריעת ים סוף. היו אומות שהשפעת הנס של קריעת ים סוף עליהן היתה כה גדולה, עד שהן התחילו להסתכל על עצמם כנתונים תחת שלטונו של ה'. בא עמלק וקירר את ההשפעה. בני אומה זו הכריזו בכל העולם, ע"י העובדה שהם יצאו להלחם בבני ישראל, שאין ח"ו בעולם מלכות שמים והכל מקרה.
תכונות אלו של עמלק מהוות את ההיפך הגמור מהתכונות הנדרשות לעם השואף לקבל את התורה. רק העניו מסוגל לבטל את רצונו מפני רצון בוראו; בעל גאוה אינו מסוגל לקבל על עצמו את מרותו של אחר, ואפילו לא של הבורא.
בנוסף, הכופר בקיומו של הקב"ה, כופר גם באפשרות לקיומה של דרישה שמימית מהאדם, להתעלות מעל תאוותיו ורצונותיו ולחיות חיים רוחניים. לכן, התנאי המוקדם לקבלת התורה – הן במדבר סיני והן בימי מרדכי ואסתר, שבהם היתה קבלת התורה מחדש, היה למחות כל זכר לתכונות אלו של עמלק. לכן, לפני מתן תורה בהר סיני ולפני קבלת התורה מחדש בימי מרדכי ואסתר, ה' סובב שתהיינה מלחמות מול עמלק. הדבר מחזק את לבו של עם ישראל להתרחק מתכונותיו של עמלק שמולו הוא נלחם.