האנושות מנסה לחקור ולהבין את חוקי הטבע. מעבדות חוקרות את האטום ואת מהות האנרגיה. תקציבים בסדר גודל של מיליארדים מושקעים בנסיונות להסביר את חוקי הפיזיקה. מקובל שחוקים אלו קיימים למרות שאיננו מבינים את מהותם ואיננו מסוגלים לחדור לסיבות הפנימיות להתהוותם.
שונים הם פני הדברים ביחס להשראת השכינה. היות ואיננו מרגישים בצורה מוחשית את המצאות השכינה בקרבנו, מתירים חלק מבני האדם לעצמם להכחיש את קיומה. היות שהשכינה אינה נראית, יש המתעלמים ממנה. את האנרגיה הגרעינית אנו מקבלים כעובדה, ואילו לגבי השכינה אנו מסוגלים לומר: אין לנו הוכחות!
לא תמיד היה המצב דומה לזה הקיים כיום. כאשר אדם הביא את קרבנו לבית המקדש והיה רואה שיורדת אש מן השמים, ומתבונן בנסים שהיו מתרחשים בבית המקדש מדי יום ביומו, היתה השראת השכינה בישראל נחשבת לדבר מוחשי ביותר. השאלה האם יש ה' בקרבנו, לא התעוררה כלל באותה תקופה.
כיום, איננו מסוגלים לחוש את אשר חש אדם שהקריב קרבן על גבי המזבח. איננו רואים את האש, ואיננו חשים את הקרבה לקב"ה שחש אדם שהיה עולה למקדש. לכן אנו תוהים: האם השכינה שרויה בינינו?
העלאת שאלה זו היא ביטוי מעשי למושג: גלות השכינה. הקב"ה אינו נמצא ח"ו בגלות, שהרי "לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה" (תהלים כד, א). אולם, כאשר חיינו אינם מתנהלים על פי דרך ה', כאשר אנו מתרחקים מתורתו, ועל ידי כך איננו מהווים בגופנו ובמעשינו ראיה להמצאותו של ה' בעולם, השכינה נחשבת כמצויה בגלות.
כאשר יהודי חי על פי התורה, הניצוץ האלוקי שבו הופך לאש תמיד אשר בכוחה להאיר את כל פעליו. למעשה, בצורת החיים האמיתית, כל תחושה, כל פעולה וכל תגובה, מודרכות על פי תורת האלקים. כאשר דרך חיים זו נראית לעין, אין השכינה מצויה בגלות, היא קיימת בעליל, והאדם החי בצורה זו נחשב למקדש לה'. לעומת זאת, אשר הוא אינו פועל לפי התורה, כאשר הוא עוזב את דרך ה', השכינה השרויה בו, לא זו בלבד שאינה נראית לאחרים, אלא שגם הוא עצמו אינו חש בה, והוא עלול להכחיש את קיומה.
השראת השכינה בעולם תלויה בכל יהודי ויהודי. כאשר הוא מכיר את קיומה בתוכו, היא מתחזקת ומאירה לעולם כולו. לעומת זאת, כאשר הוא מכחיש את קיומה חלילה, הוא גורם הרס והכחדה. כאשר גלות השכינה פושטת בקרב כל העם, מתרחש חורבן, וכאשר מתרחש חורבן רוחני בקרב העם, מגיע חורבן הבית האמיתי בעקבותיו. חורבן העצים והאבנים של הבנין הפיזי הינו תוצאה של החורבן הפנימי של עם ה'. ה' מסיר את השגחתו מהם ובית המקדש נמסר ביד אויב.
