ליכוד ואחדות הם ערכים רצויים וחשובים מאוד בתחום המשפחה. אין דבר חיובי יותר ממשפחה החיה בהרמוניה, תוך כדי התחשבות ועזרה הדדית.
כאשר יש לבני הזוג מטרה משותפת, ללא כל כוונה צדדית נסתרת, לא יעמוד שום מכשול בדרכם. גם אם יתגלעו ביניהם חילוקי דעות, הרי שהמטרה המשותפת תהווה גורם מלכד.
לבני משפחה יש אחדות פנימית וטבעית לרוב. חיי המשפחה הם השורש שממנו יונק האדם את חיותו. בני זוג שנישאו מתוך רצון לבנות בית משותף, ימצאו דרך כיצד לפתור בעיות ומריבות, כי השיתוף הפוטנציאלי ביניהם רב על הפירוד. לעומת זאת, אם המסגרת המשותפת אינה אלא אמצעי להפקת תועלת אישית, כלומר, אם היא אינה מטרה אלא אמצעי, אזי קיים חשש שתתפרק השותפות או שהמשך קיומה יהיה מלווה בסיוט מתמשך.
עיקרון זה מנחה את הבניין המשפחתי לפי התורה. מערך זה מצטיין בחלוקת תפקידים, תוך כדי מימוש המטרה המשותפת. עקרונית, איש ואשה אינם מתחרים לעולם, מפני שלכל אחד מהם ניתן תפקיד מוגדר בחיי הנישואין. שניהם עמלים למען מימוש המטרה המשותפת: בניין המשפחה. באופן כללי ניתן להגדיר שהאיש בונה את הבית מבחוץ, ואילו האשה בונה אותו מבפנים. היא מוסיפה לו חוסן, תוכן וממד של חינוך.
מעל ליעדים אלו מרחף היעד העליון, המטרה המשותפת לכל המאמינים באלוקים: לפעול כדי להרבות כבוד שמים ולרומם את שמו של בורא העולם בפי כל יושבי תבל. מאליו מובן, שתוספת זו לחיי המשפחה מקנה חוסן לבנין המשותף. ככל שבני הזוג מצליחים לקדש שם שמים ולנטוע אהבת ה' בלב כל רואיהם, באותה מידה גדלה גם האחדות ביניהם, ויסודות הבית מתחזקים והולכים.
