ה"חפץ החיים" היה מצטער מאד על אשר נהגו לקבל את פניו בכל מקום שהגיע אליו ולצאת לקראתו בהמונים, והיה מטכס עצות שונות להתחמק מזה. הוא החל להעלים מהבריות את דבר בואו והיה מופיע פתאום בלי שייוודע הדבר קודם לאיש.
הוא היה מטכס עצות שונות שהכבוד לא יביאהו לידי גאווה. לעתים היה צם באותו יום לשם תחבולה, כדי שבהיותו רעב ומעונה לא יוכל להתגאות.
מספרים שבזמן שהיה שב לביתו ממסעות אלה, היו שומעים אותו מוכיח את עצמו בעת התבודדותו על אהבת הכבוד.
ויש שהיה יוצא לשדה, משתטח בבור או בתעלה וטוען לעצמו: "הרי סופך לשכב בקבר כזה, ומה התועלת ברדפך אחר הכבוד ואחר כל ההבלים האלה?"