פעם, כשנסע ה"חפץ חיים" מראדין, סיפר לו העגלון על צרותיו, ושאל: "מדוע נגזר על יהודי כמוני להתייסר?" הרגיעו ה"חפץ חיים" ואמר: "צדיק ה' בכל דרכיו, אך העגלונים עומדים בפני נסיונות וכשלונות משלהם. לפעמים הם מסכמים עם אנשים על מחיר נסיעה והובלה, ולבסוף הם דורשים הוספה. או בנוסעם בדרך, הם חוטפים תבן משדות אחרים, או משלחים סוסיהם לרעות במרעה של אחרים. לפיכך, עליך להרהר יפה אם לא נכשלת בזה".
טען העגלון: "רבי, אם כך, מדוע נגנבה פרוותך בחורף האחרון בתחנת הרכבת?"
נאנח ה"חפץ חיים" והשיב: "סבור אתה שאני צדיק גמור? לדאבוני לא כך הוא. אף לי כישלונות משלי. עוסק אני בהדפסת ספרי ולפעמים, מזדמן בספר דף קרוע או מחוק, או שחסר לגמרי. אמנם זהיר אני להגיה תחילה כל ספר וספר, ברם אדם הוא רק אדם. אי אפשר להשמר לחלוטין. הקונים מתביישים לתבוע זאת ממני, אך בליבם פנימה מקפידים הם. ואם כן, מה לך להתפלא שגם אני נענשתי".