כשגבר השעבוד ותכפו הצרות של בני ישראל במצרים, נכנסו רבים ליאוש ולדיכאון. הם לא חשבו שדווקא קושי השעבוד, הוא זה שקירב את הגאולה.
בגלות זו גילה הקב"ה את שיאה של ההשגחה הפרטית. נתאר לעצמנו, מאורע אשר בימינו כבר אינו קיים במציאות. מדינת ישראל מחפשת את אחד מגדולי המרצחים הנאציים. הון עתק מושקע בריגול ובעבודה חשאית. מערכת מרגלים סורקת את המדינות הפוטנציאליות ובודקת כל בדל מידע, אך המערכת כשלה. הפושע הנאצי נעלם ואיננו.
לאחר שנים רבות נמצא הפושע. המדהים מכל היה לא עצם העובדה שהוא נמצא. ההפתעה הגדולה היתה המקום שבו הוא נמצא. התברר כי האיש עבד במשך שנים, כמאבטח בחדרו של ראש הממשלה הישראלי…
הסבירות להיווצרותו של סיפור מעין זה שואף להסתברות נמוכה ביותר.
אך סיפור כזה אכן אירע, ככל שישמע הדבר בלתי סביר. לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה. נכנסה חבורת אסטרולוגים לארמונו של פרעה, ובישרה לו כי היא חוזה את לידת מושיעם של ישראל. הבשורה הלחיצה מאד את המלך, אשר ידע כי לרשותו עומד עם עבדים המונה כמה מליוני איש ואשה העלולים לצאת מארצו. האסטרולוגים ממשיכים להסביר כי חזו שמושיע זה ילקה במים. עוד באותו יום הוא מפרסם כרוז ממלכתי כי כל ילד יהודי יומת מיד עם הוולדו. כך, הוא חושב, תמנע גאולתם של ישראל.
זמן מה חלף ואל ארמון המלוכה נכנסו האסטרולוגים והודיעו כי לפי הממצאים שבידם, היום יוולד אותו מושיע.
מופיע כרוז ממלכתי נוסף כי היום יושלכו ליאור כל הזכרים הנולדים. מצרים כיהודים!
שוטרים מצריים חוטפים תינוקות ומשליכים אותם ליאור. זעקת האמהות היולדות, מתערבת במשק גלי הנילוס המקבל את התינוקות שזה עתה נולדו. האנדרלמוסיה נוראית!
תכנית ההשמדה לא עלתה יפה. התינוק שעתיד לגאול את ישראל ולגדול כרבם של כל הנביאים, נולד ונשאר חי.
היכן גדל תינוק זה? מי הוא זה אשר על ברכיו גדל התינוק? מי זכה להשתעשע בתינוק אשר עתיד היה לדבר עם השכינה?
"ותקח הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן…"
פרעה, הצורר הראשון בהיסטוריה היהודית, גידל את היהודי החשוב והנעלה בעולם.
ויותר מכך, אותה גזירה אשר באמצעותה חשב פרעה להשמיד את מושיעם של ישראל, היא אשר הביאה את התינוק לארמונו של פרעה. אילו היה פרעה מתעלם מקריאת האסטרולוגים, היה משה גדל בבית הוריו. רק עתה, לאחר שהוריו שמו את תיבתו על שפת היאור, בשל גזירת פרעה אשר נוגשיו חפשו בבתים, נמצאה התיבה על ידי בתיה בת פרעה והובאה לארמונו.
אנו לומדים פרק במהותה של ההשגחה העליונה: "כל מעשה אנוש ותחבולותיו לא יועילו להזיז זיז כלשהו ממה שנגזר בשמים. ויותר מכך, אותן פעולות שעושה האדם למען השגת רצונו, הן הסיבה שיקרה מה שנגזר עליו באמת".
