ההצלחה האירה פנים לסוחר אמיד וכל אשר עשה הצליח. הצלחתו סחררה את חושיו והוא החל להשקיע במקומות שרווחיותם מוטלת בספק. אט אט הלך והתדלדל הונו הזמין. בתחילה היו בידו חסכונות ופקדונות שיכול היה לממש כדי לכסות את הגרעונות שנוצרו, וכשתמו אלו, ניסה למכור מנכסי הנדל"ן שברשותו.
לאחר שמימש הסוחר את נכסיו, החל ליטול הלוואות ממכריו ומידידיו, ששמחו לתת את כספם בידיו של סוחר אמיד ומצליח. סבורים היו כי נזדמנה לפניו עסקה כדאית, וזקוק הוא למזומנים כדי להשקיע. אך יתחיל לקצור רווחים, ימהר להחזיר את כספם.
מצבו הורע והלך, הכסף שלווה אזל אף הוא, והוא נותר ללא פרוטה לפורטה. השמועה על ביש מזלו עשתה לה כנפיים, וחיש מהר היה ביתו מלא בנושים שבאו לתבוע את כספם. הסוחר דחה אותם בלך ושוב כדי להפטר מן הנושים המעיקים.
אחד מידידיו ששמע על מצוקתו, הציע לו פיתרון: בכל פעם שידפוק על דלתך אי מי מהנושים, עשה את עצמך כמי שנטרפה דעתו. יראו הנושים את מצבך האומלל, כי נשתבשה עליך דעתך מחמת הצרות, ויניחו לך.
מאותו יום ואילך, בכל פעם שבא אחד מן הנושים, היה ממהר להחליף את בגדיו לבגדים מלוכלכים ומטונפים, מזיל ריר מפיו, מפזם שירי פורים, חנוכה ופסח בזה אחר זה ומביט נכחו בעיניים בוהות כאינו מבין על מה ולמה דפק האיש על דלתו. ראו הנושים כי כך הם פני הדברים, והתייאשו מכספם, כשהם ממלמלים מילות תפילה לרפואתו של המסכן.
בתוך מסע הנושים הבאים ושבים מאוכזבים כלעומת שבאו, הגיע גם ידידו של הסוחר יועץ העצה. אף הוא בא לגבות חוב שהיה הסוחר חייב לו. סבור היה כי אחרי שעזר לידידו לסלק את הנושים מפניו, יוכל זה להשיב את חובו. אולם אך נכנס לבית הסוחר והציג את תביעתו, מיהר זה והציג את עצמו כשוטה מופלג ביותר, כתוצאה מהאימונים הארוכים שביצע בתקופה האחרונה.
עמד הידיד יועץ העצה נדהם מול הסוחר ה"משוגע", הרים את ידו באחת והניפה בתנופה על פניו: "כלום אינך מתבייש", צעק כנגדו, "הלא אני הוא שיעצתי לך עצה זו, ובזכותי הצלחת עד כה להשתמט ממעגל הנושים. והנה, אתה בחוצפתך בא ומשתמש בה נגדי".
הבורא נתן לנו את כח השכחה כדי שלא נתהה כל העת בזכרונות כואבים, ואנו משתמשים בכח זה לשכוח את בוראנו.
