העולם אינו מגיב להתנהגותנו באופן שהיינו רוצים שיגיב. מי שמעביר ילד את הכביש, אינו מוצא במדרכה השניה מטבע זהב. השקרן אינו נושך בטעות את לשונו מיד לאחר אמירת השקר. נהפוך הוא, לעתים קרובות אנו רואים את עושה הרעה מצליח. ויותר מכך, לפעמים אדם עושה מעשה טוב ואחריו באים הפסד וכישלון, הנראים כנובעים מהמעשה הטוב.
זהו הניסיון של העולם. הוא מטעה אותנו. הוא גורם לנו לתהות ולהתחרט על מעשה טוב, ולפעמים להיפך, לשבח את הרע ואת עושהו. באותו רגע קשה לזכור שהגמול הטוב צפון ושמור לטובים.
לא קל להחזיק מעמד בעולם כה מטעה.
הניסיונות מגיעים אלינו בעצמם. אין צורך לטרוח כדי להיתקל בהם. להיפך, בכל מחיר יש להימנע מלהכנס בכוונה תחילה לתוך ניסיון. אמנם, אם הוצב אדם בפני ניסיון בידי ההשגחה, עליו לעשות כל מאמץ כדי להצליח בו בצורה הטובה והנכונה ביותר. אולם, מלכתחילה, יש להשתדל לברוח מכל מפגש עם ניסיון. אם האדם מצליח לעמוד בניסיון, הוא יוצא מכך נשכר במידה רבה, אבל תמיד צריך לרחף החשש שמא נכשל בניסיון. היהדות גורסת שנזק רוחני חמור פי כמה מכל נזק גופני. בעקבות כך, יש להתרחק מכל חשש של סיכון רוחני, בבחינת: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך".