והנה מופיעים ובאים חנה ושמואל.
"אל הנער הזה התפללתי" (שמואל-א' א', כ"ז), במילים אלו היתה חנה, אמו של שמואל הנביא, לדוגמה ומופת לכל המתפללים עלי אדמות. היא הוכיחה עד היכן מגיע כוחה של תפילה. היא הראתה את דרכה השקטה של התפילה מלבו של אדם אל מושל העולמות, ואת היענותו של ה' שומע תפילה, המטה אוזן קשבת לכל הפונים אליו בלב שלם.
בואו נא בני אדם שבורי לב, בואו מרי הנפש! בזמן שהכל לועגים לכם ואיש אינו מבין את צערכם. כאשר גם אנשי שלומכם באים אליכם בטרוניות: "למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך" (שם פסוק ח'). כאשר אין לכם בכל העולם ידיד נאמן לשפוך לפניו את מר ליבכם, אזי בואו ולימדו מאמו של שמואל להביע את צערכם לפני כסא הכבוד, למדו מחנה להתעלות אל ה' בתפילה.
בראש השנה עמדה חנה לפני האלוקים והתפללה: "ותתפלל על ה' ובכה תבכה" (שם פסוק י'). היא דובבה את לבה: "וחנה היא מדברת על לבה" – ואמר חכמינו: "מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו" (ברכות לא.) תפילתו של יהודי היא דיבור אל לבו. המתפלל בוחן את לבו, מעוררו ומכוונו בדרך האמת, לפי רצון ה'. המתפלל שופט את עצמו לפני האלוקים, והוא בחסדו מאזין לתפילתו הבאה לכוון את לבו אל הדרך הנכונה.
"רק שפתיה נעות" (שם פסוק י"ג). רגשות מופשטים, הלך נפש ללא תוכן מוגדר, הללו אינם בגדר תפילה. התפילה דורשת מחשבות מוגדרות, המנוסחות במלים ברורות.
כך התפללה חנה בראש השנה, כשהיא מתווה לעצמה את מגמת תפילתה. מראש הקדישה את הנער המבוקש לה'. וקראה את שמו שמואל (שמו א-ל). כך היתה לאמו של השלישי בקוראי שמו יתברך: "ושמואל בקוראי שמו" (תהילים צ"ט, ו').
את כל עומק רגשיות נשמתה ואת כל מכלול השקפותיה על האלוקים הביעה חנה בשם אחד, אשר לא קרא בו אדם לה' לפניה. היא הורישה את השם הזה לישראל, וכך היתה למבשרת ה' הגדולה בין כל האנשים בישראל אשר רוח ה' שרתה עליהם. "אמר רבי אלעזר: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה אדם שקראו להקדוש ברוך הוא: צב-אות, עד שבאה חנה וקראתו צבאות" (ברכות לא:). אין לך שם אחר מכל שמותיו של הקדוש ברוך הוא המתאים להבהיר למתפלל את ערך התפילה, את הצורך בה ואת ההכרה אשר הודות לה יכול אדם להתפלל ולקוות בזכותה, כמו השם שקראה חנה, האם היהודיה.
"ה' צבאות", אמרה חנה בתפילה, "אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתת לאמתך זרע אנשים, ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו" (שם פסוק י"א), כלום לא זימנת גם לי תפקיד של אם בישראל? כל רצוני להניקו, לגדלו ולחנכו, הוא לא למעני כי אם למענך. רק תן לי למלא את תפקידי, שבשבילו בראת אותי.
הנה באה ללמדנו בזה, כי לא כיצורים לפני יוצרם, אלא כעבדים המשרתים בצבאות האלוקים, רשאים אנו להביע את תפילותינו ומשאלות לבנו לפני אדוננו. בדרך זו רשאים אנו להתקרב אליו. לאחר תפילה כזאת נהיה ראויים שייאמר לנו, כפי שאמר עלי הכהן לחנה: "לכי לשלום ואלוקי ישראל יתן את שאלתך אשר שאלת מעמו" (שמואל-א' א', י"ז).