השנה הבאה תהיה שנה חדשה, במידה וניגש לקראתה מאוששים, מלאי אומץ ובעלי החלטה נחושה להשלים את תפקידנו הנצחי. דברי הברית אשר כרת ה' עמנו, יגיעו אפילו למרחקי זמנים ותקופות, "ודבר אלוקינו יקום לעולם". עם כניסת השנה החדשה, ניצב חי לנגד עינינו דבר ה' הנצחי ועתיק היומין, המלהיב אותנו לקיים את דברו במידה יתירה של רעננות והתחדשות.
כאשר השנה החולפת ונוטה אל קיצה, עת יחליף נוף הטבע את גווניו ויעביר לעיניו את חילופי תופעותיו. כאשר תולדות האדם משלימים את מעגל זכרונותיהם, ולאחר שזכרנו ועשינו זכר למאורעות הגדולים שאירעו בימי אבותינו, המסמלים ומציינים את העוון והכפרה, את נס קיום העם, גאולתו ובחירתו לעם התורה, מסיים עתה השופר את המחזור הגדול הזה, רב הלקח והמשמעות, אוסף את כולנו ומשקף את הדיוקן הרוחני שלנו, עד כי נדע בעליל להיכן הגענו. האם אמנם עברו עלינו כל תיאורי הזמן ללא רושם רציני, או שבאמת כל אחד מהם חרת את רישומו העמוק ברוחנו ובנשמתנו, הבשיל בנו והפך אותנו לבני אדם טובים יותר, ליהודים נאמנים ומסורים יותר.
והנה ניווכח, שכל פעולותינו ושאיפותנו נשארו עדיין חסרות, פגומות ורצופות מושגים. ברור לנו, איפוא, כי אין אנחנו עומדים עתה בשער העתיד המתחדש כמקושטים בעדי ההתמסרות לפעולות של חסד ולשאר מעשים טהורים: "לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך, כדלים וכריקים דפקנו דלתיך" (מתוך פיוטי הסליחות).
אלא שברגע זה הננו נזכרים מה דלים וריקים היו גם אבותינו בעמדם לפני ה', כאשר בעטיים של החטאים שנכשלו בהם כמעט אפסה מהם תקווה. אולם הקב"ה ברוב רחמיו נגלה אליהם בכל מידות טובו וחסדו ורחמיו המרובים, שלא כלו ולא תמו מעולם, ופתח לפניהם את אוצרות מתנת חינם שבבית גנזיו. את כל זאת עשה להם כדי שיספרו ויודיעו לצאצאיהם הבאים אחריהם את זכר חסד ה', המכפר לשבים ומעניק להם את נחלת האושר ממקור הקדושה.
זכרון זה מחזיר גם את החוטאים בנתיב התשובה אל ה', וידו המלאה רחמים וחסדים, פשוטה לקבל שבים, וזיק התקווה ניצת בלב כולנו, שתהיה השנה הזאת.
