משכימים אנו קום לסליחות, מבקשים מחילה על עוונות ועבירות, מעוררים זכות אבות ורחמי שמים, ומקווים להפקד בדבר ישועה ורחמים, לשנה טובה ומבורכת.
אבל בכך לא די, משל למה הדבר דומה?
לאדם שנאלץ לנסוע לעסקי מסחרו. קרא לפועל העובד עמו, ונתן בידו דף הוראות מפורט, שיקרא בו בכל יום: מה עליו לעשות בחנות? עם מי עליו להתקשר? מה עליו להזמין? היכן לאכסן את המוצרים וכיצד לשווקם? וחזר והזהיר: "אל תשכח לעבור על הרשימה בכל יום! שדבר לא יישכח, חלילה!"
כעבור חודש חזר, ומצא את החנות סגורה על מסגר, וריח עובש וריקבון עולה ממנה. מיהר לבית הפועל, ומצאו נח בביתו. בראות הפועל את המעביד קרנו פניו. קם לקראתו מכסא הנוח וקידמו בחיוך: "עשיתי כבקשתך", בישר. חודש שלם בילה בבית, יצא לטיולים, אבל לא שכח לקרוא בכל יום את דף ההוראות! והוסיף כי לשם כך אף השכים קום! זה היה הדבר הראשון שעשה, בבוקרו של כל יום…
הסליחות, הן כמו דף הוראות, הן מורות לנו לבקש סליחה – להצטער על מחדלים, לשפר דרך, לערוך חשבון נפש!
זה הקורא ב"סליחות" וממשיך את שיגרת חייו – דומה הוא לאותו פועל…