שני יסודות מתוך י"ג עיקרי האמונה הם: א. הידיעה – מעשיהם של כל בני האדם גלויים וידועים לפני האלוקים. ב. הנהגת הגמול – אלוקים גומל לכל אחד שכר או עונש בהתאם למעשיו.
אלא שלכאורה, יסודות אמונה אלו מתנגשים עם המציאות הנראית שונה. סבלם של צדיקים לא מעטים לעומת הצלחתם ועושרם של רשעים רבים, לכאורה, מוכיח שהקב"ה, חלילה, אינו משגיח על ברואיו.
סתירה קשה זו, הידועה כשאלת: "מדוע צדיק ורע לו, רשע וטוב לו?" הטרידה רבים, שהתקשו להבין כיצד יתכן שמציאות זו אינה נוגדת את הנהגת השכר והעונש האלוקית הפועלת על פי הצדק המוחלט.
משה רבינו, גדול הנביאים, שאל וביקש מהקב"ה: "הודיעני נא את דרכיך" (שמות ל"ג, י"ג), וכוונתו היתה: "מפני מה יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו?".
בדברי הנביאים נשאלה השאלה באופן גלוי וברור, כשאלת חבקוק הנביא: "למה תביט בוגדים, תחריש כבלע רשע צדיק ממנו" (חבקוק א', י"ג).
גם ירמיהו הנביא צועק: "מדוע דרך רשעים צלחה? (י"ב, א') מדוע שלו כל בוגדי בגד?" מדוע חיים הבוגדים בשלווה?