בוורשה, פעלה כנופיית נוכלים, שרוששה את קרבנותיה בדרך מתוחכמת וערמומית.
אותם נוכלים הציעו לאדם הצעה מפתה: בבעלותם מכונת דפוס, המזייפת שטרות כסף באיכות מושלמת, עד שלא ניתן להבחין בזיוף. הם הציעו לו מאה אלף שטרות מזויפים, תמורת שלושים אלף שטרות אמיתיים.
כשראו את היסוסי האיש, אמרו לו: "הנה הכסף המזויף. בחר שלושה שטרות, לך עמם לבנק ובקש לפרוט אותם לכסף קטן. אם פקיד הבנק לא יבחין בזיוף, איש לא יבחין בו".
הוציא האיש שלושה שטרות והלך לבנק. הציג את השטרות בפני הפקיד וביקש להמירם למטבעות. הפקיד העיף עין בשטרות והמירם.
יצא האיש מהבנק שמח וטוב לב, הוציא את כל כספי חסכונותיו, לווה כספים מחבריו ובא אל הנוכלים, שהביאו לו את מאה אלף השטרות המזוייפים.
פחד האיש ליפול בפח. אולי החליפו הנוכלים בינתיים את השטרות? אולי השטרות הראשונים היו מקוריים ואילו עכשיו הם נתנו לו שטרות מזויפים? לכן אמר להם: "אקח שוב שלושה שטרות אל הבנק. אם יחליפם הפקיד, אתן לכם את הכסף".
הנוכלים הסכימו והלכו עמו לסניף בנק אחר. האיש הציג שלושה שטרות, והם הוחלפו מיד, בלא לעורר חשד.
שמח האיש על האוצר שהתגלגל לידו, נתן לנוכלים שלושים אלף שטרות, לקח את מאה האלף של השטרות ונפרד מהם לשלום.
הלך האיש ברחוב שמח ועליז, ולפתע עצרוהו שני שוטרים: "פתח את התיק". פתח האיש בלב הולם את תיקו, הביטו השוטרים בשטרות וקראו: "הרי אלו שטרות מזוייפים, אתה עצור! בוא עימנו".
ניצל האיש את הרגע שהשוטרים התעסקו עם התיק וברח מהמקום. השוטרים רדפו אחריו, אולם הוא הצליח לחמוק מהם כשהוא מודה על הצלתו ומאידך מבכה את אובדן כספו.
מתברר כי השוטרים נמנו אף הם על חברי הכנופיה. חלקם התחזו לשוטרים כדי להשלים את התעלול…
מדוע ברח האיש מהשוטרים? הרי הוא ידע שהשטרות מזויפיים בצורה מעולה, עד שאפילו שני הפקידים חדי העין לא הצליחו לעלות על הזיוף. היה עליו לעמוד על דעתו שהשטרות אינם מזוייפים. אדרבה, שייקחוהו למעצר ויבדקו את השטרות.
אולם למרות שהאמין שהזיוף מושלם, בסתר לבו קינן החשש עד שלא היה בטוח בצדקתו. כאשר עצרוהו ה"שוטרים", חשש שהצדק עמם והעדיף להפקיר את כספו ולהימלט על נפשו, כשבלבו שמחה על שנפטר מהם ללא מאסר.
כשבני ישראל ראו את האותות שעשה משה, אמנם נאמר: "ויאמן העם", אולם כשהגיעה שעת מבחן, על סף ארמונו של פרעה, נשמטו אחד אחד…
רק לאחר שנה של חישול האמונה, עמדה אמונתם במבחן הניסיון, והם נכנסו לתוך ים סוף בביטחון גמור.