ראובן ושמעון היו ידידים. יום אחד רכשו השניים מכוניות חדשות. שתי המכוניות היו מאותו דגם ובעלי צבע זהים. ביום רכישת המכוניות נפרדו דרכיהם, ובמשך שנים אחדות לא התראו ולא פגשו איש את אחיו.
ביום בהיר נסע ראובן במכוניתו, והנה לקראתו מתנהלת מכונית הדומה במקצת למכוניתו. המכונית שנסעה מולו נראתה מיושנת, עד שבקושי רב קרטעה על הכביש. עודנו מתבונן ב"גרוטאה", הבחין לפתע כי הנוהג בה הוא שמעון, ידידו משכבר הימים. חיש מהר החנו השניים את מכוניותיהם ויצאו מתוכן לפגישה נרגשת.
השיחה בין הידידים התארכה, ולבסוף אמר שמעון לראובן: "רואה אני שרכשת לעצמך מכונית חדשה. אני איני יכול להרשות לעצמי, משום כך עדיין אני נוהג במכונית הישנה". אך ראובן קטע את דבריו: "טעות בידך, אף מכוניתי היא אותה מכונית ישנה".
"כיצד יתכן הדבר?" תמה שמעון, "ראה כיצד נראית מכוניתי לעומת מכוניתך?!".
נענה ראובן ואמר: "כיצד אתה מתכונן כל שנה לקראת יום הטסט?" פרץ שמעון בצחוק ואמר לידידו: "תמורת שי נאה מאשרים לי את חידוש הרשיון, בלי להתייחס כלל למצב המכונית".
"כאן טמון שורש ההבדל", אמר לו ראובן. "בהתקרב יום חידוש הרשיון, אני מכניס את מכוניתי למוסך ומבקש שיתקנו את כל הדרוש תיקון. ואכן, הם מחזקים כל בורג העומד להתרופף, מחליפים חלקים ומשמנים את כל הדרוש. לאחר מכן עובר הרכב את בדיקת חידוש הרשיון ללא תקלות, ואני הרווחתי אריכות ימים למכונית".
ימי אלול הם הימים שעלינו להכין בהם את עצמנו לקראת יום "חידוש הרשיון". זהו הזמן לתיקון כל מה שדרוש. כדי לזכות בדין ולקבל שנת חיים נוספת.