"על הניסים"

את תפילת "על הניסים" מוסיפים בימי החנוכה בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון. כלולה בה הודיה לה' על החסד השמיימי ועל הישועה שחולל ה' בימי היוונים עת כיסה החושך את הארץ.

בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו – השמות והתארים של החשמונאים הקדושים מבטאים הכרת טובה להם, על שמסרו את נפשם עבור עם ישראל. החשמונאים התייצבו מול אימפריה אדירה ללא אנשי חיל וללא נשק. בטחון בה' מילא את ליבם ומסירות נפש הדריכה את צעדיהם.

כשעמדה מלכות יון הרשעה – מלכות יוון התחכמה והערימה על ישראל. לא כנבוכדנצר שהחריב את בית המקדש, ועל כן כונה בפי הבריות "ראש למחריבים". לא כהמן שגזר כליה גופנית ויצא שמו כאכזר. הם החליטו להשאיר את בית המקדש קיים, אך לטמאו ולהכניס בו אלילים. הם לא גזרו כליה על עם ישראל, אך ביקשו לטמא את נפשם בחטאים ולאסור עליהם לקיים את התורה והמצוות. דרך זו של היוונים היתה מסוכנת מאד, וכמעט שזממם עלה בידם.

על עמך ישראל, להשכיחם תורתך – הם גזרו על עם ישראל, שבו בחר ה' לעם סגולה, ומטרתם היתה להשכיח את התורה הקדושה מבני עמנו. שכחת התורה הינה מכה קשה מאד לרוחניות העם כולו.

ולהעבירם מחוקי רצונך – "חוק" הוא מצווה תורנית שלא התגלה לנו טעמה. "רצונך" – אנו מרסנים את תאוותינו כדי לעשות את רצון ה' יתברך. היוונים כפו על העם לחיות על פי תרבות יוון ואורח חייהם הנהנתני והמופקר, ובדרך זו ניסו לחבל ברוחניותם.

ואתה ברחמיך הרבים – לא זכינו להיוושע ממלכות יוון, אלא בזכות רחמי ה' המרובים, שראה את מסירות הנפש היהודית וחולל ניסים.

עמדת להם בעת צרתם – עמדת לעזרת ישראל, כאשר הם התעוררו בעת צרתם ושוועו אליך.

רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם – לנו לא היה כוח להעמיד לדין את מלכות יוון, אולם הקב"ה ברחמיו העצומים, טען את טענותינו, דן את דיננו, ונקם והעניש את היוונים על כל אשר חוללו לנו.

מסרת גיבורים ביד חלשים – היוונים היו חזקים בגופם, מאחר שתרבות יוון התמקדה בפיתוח הגוף. לעומתם, החשמונאים הכהנים, היו חלשים בגופם, מכיוון שהסתתרו במערות וסבלו מחרפת רעב. כמו כן, לא היה בידיהם כלי מלחמה.

ורבים ביד מעטים – בתחילה מנו המכבים רק 12 איש. מספר זעום זה יצא להילחם מול אימפריה עולמית, על צבאה המאומן, כלי המלחמה המשוכללים ופילי המלחמה האימתניים.

וטמאים ביד טהורים – היוונים נפלו בידי היהודים שלא נטמאו ולא השתחוו לאלילים. זכות זו עמדה למעטים לנצח את הרבים והחזקים.

ורשעים ביד צדיקים – היה זה קידוש ה' גדול, כאשר עושי רצון ה' גברו על אלו שהימרו את פיו.

וזדים ביד עוסקי תורתך – עוסקי התורה הקדושה גברו על אלו ששאפו להשכיח מעמנו את לימודה של התורה ואת קיומה.

ולך עשית שם גדול וקדוש – לך ה' עשית שם גדול וקדוש על ידי הטובות והחסדים שעשית עם החשמונאים, וכן על ידי הנקמות שעשית ביוונים.

בעולמך – הדברים התפרסמו בעולם כולו. כולם נוכחו, לדעת שהעולם הוא "עולמך". לכולם נודע, שאתה לבדך שולט בעולם, ולא כשיטתה הכפרנית של  יוון, שהעולם נוהג על פי טבע, ללא בורא עליון המשגיח בכל רגע על עולמו.

ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה – לעמך ישראל פעלת ישועות במלחמות עם היוונים, שהרי נפדינו לגמרי משיעבוד יוון עד היום הזה.

ואחר כך באו בניך – לאחר שמסרו את נפשם לעשות את רצון ה', נקראו בנים אהובים.

לדביר ביתך – באו לקודש הקודשים, למקום ארון ברית ה' כדי לטהרו מטומאת היוונים.

ופינו את היכלך – החשמונאים פינו את אלילי היוונים מבית המקדש.

וטיהרו את מקדשך – וטיהרו את כלי המקדש, כדי שיוכלו להתחיל שוב בעבודה הקדושה שהושבתה במשך כל אותן שנים של גזירות נוראות.

והדליקו נרות בחצרות קדשך – עשית נס ועזרת להם למצוא פך שמן טהור. ואף על פי שהיה בו כמות שמן המספיקה להדלקת יום אחד, הם הדליקו ממנו את נרות המנורה במשך שמונה ימים.

וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגודל – חכמי ישראל קבעו לומר בחנוכה "על הניסים" ו"הלל" כדי להודות ולהלל על הטובות ועל הישועות שה' גמל לנו.