למרות שאמרו חכמים: "מילה בסלע, ושתיקה בשתיים", אין ספק שהוראה זו אינה מתאימה בכל מה שקשור למחמאות ולעידוד של ילדינו.
הורים רבים, שאינם סובלים בדרך כלל מעודף שתיקה, מגלים לפתע תכונה מופלאה של שתיקה, כמעט מיסטית, בכל מה שקשור למחמאות.
תוכל לשמוע אותם מדברים על כל נושא בהרחבה, מתבטאים בחופשיות בכל עניין, מביעים את עצמם רגשית בצורה מעוררת השתאות. ובכל זאת, כאשר הם מגיעים לתחום המחמאות, כאילו הונח מחסום לפיהם, הם לא יוציאו אפילו בדל של מחמאה.
לשמוע מהם את המילה "מצויין", נחשב הישג גדול.
הקמצנות המופלגת במילות עידוד מעוררת השתאות, בעיקר לנוכח העובדה שמילים אלו חשובות לאין ערוך. מה בעצם מניע את אותם הורים לקמוץ את פיהם ולחסוך במלים במקום שאינו ראוי?
אמנם כבר שמענו על הורים שאמרו שאינם רוצים לטפח בילדיהם את מידת הגאווה… יתכן. אבל לא זה המקום ולא הזמן לחנך לענווה.
הורים רבים חוששים בתת לבם, כי אם ישבחו, יפארו ויהללו את ילדם יקירם, הם עלולים לאבד את עמדת סמכותם החינוכית.
אולם לא זו הדרך לחינוך. תביעה מהילד, פירושה רצון לראות אותו מתקדם ועולה.
מחמאה לילד, פירושה – נתינת משוב וכלי להמשך ההתקדמות.
התביעה והמחמאה צועדות יחדיו.
המחמאה, הינה הכרה בנקודה חיובית אצל הילד, זו שעל ידה אנו מציינים כי ראינו בחיוב את התנהגותו, מעשיו ודבריו.
בעזרתה של המחמאה אנו מעודדים אותו לרצות להמשיך בהתנהגות זו, לעשות מעשים חיוביים נוספים, להתמיד בלימוד, בהקשבה, ברצינות וכדו'.
העידוד – מלשון "עוד". בעזרתו אנו גורמים לו להתקדם עוד ועוד ועוד…
מחנכים מספרים, כיצד בעזרתה של מילה אחת טובה שהתמקדה בנקודה חיובית קטנטנה באישיות של תלמיד שהייתה כללית נראית שלילית לחלוטין, הצליחו לשנותו מקצה לקצה.
אכן זוהי כוחה של מחמאה.
דומה שאין אדם שאינו יכול להצביע על מילים בודדות שגרמו לו לשינויים מפליגים בתחושותיו כלפי עצמו. מילה אחת טובה שנאמרה בזמן הנכון מפי האדם הנכון היה בכוחה לתת דלק לימים ארוכים וטובים שאופיינו בהתמדה בכיוון חיובי.
לא פעם מתרפק האדם בערגה על מחמאות שניתנו לו בעבר. לעומתן, חלילה, מלים שליליות שנאמרו במקום הלא נכון, גרמו להרס וחורבן, והותירו אחריהן צלקות שמיאנו להגליד במשך שנים ארוכות.
זוהי כוחה של מילה.
על מילים שאינן נאמרות במקום, נאמר "מילה בסלע, שתיקה בשתיים". זוהי חובתו של מי שניתן בידו כח לחנך, מי שתולים בו עיניים מעריצות. לשמור את פיו, לסנן את מילותיו, לחשוב בטרם יוציא מפיו מילה שאינה במקומה. יחד עם זאת, עליו לחפש כיצד יוכל להרבות במילים בונות, השוות זהב.
