בהחלט קיים ערך רב לתפילתם, ולא עוד אלא שלתפילה בעת צרה יש ערך מיוחד, והיא חשובה מאוד במרומים.
בוודאי כאשר אדם מתפלל באופן קבוע, הוא יוצר קשר סדיר עם הבורא. לבו פתוח ואמונתו איתנה. ויותר מכך – הוא מקיים את חובתו, את מצות התפילה. מהפסוק: "ולעבדו בכל לבבכם" לומדים שמצוה להתפלל בכל יום, וכפי שמובא בחז"ל: "איזו היא עבודה שבלב? זו תפילה".
התפילה, עבודת הלב היא. והאדם שלבו פתוח לדברי התפילה, כלומר, שהתפילה נובעת מלבו, תפילתו נשמעת במרומים, כפי שנאמר: "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת".
יחד עם זאת יש ערך לכל תפילה. כל אדם שלבו מתעורר לתפילה, ה' שומע את תפילתו. ערכה של כל תפילה – לא יסולא בפז.
ערכה של תפילה בעת צרה גדול מאד. באותה שעה האדם מתפלל ממעמקי לבו. הוא חש שקצרה ידו שלו להושיע ורק ה', קונה שמים וארץ, יכול להצילו.
מדברי חכמינו משמע שתפילה בעת צרה כה אהובה ע"י ה', עד שלעתים מציבים בפני האדם קשיים ומכשולים, מתוך מטרה שישא את עיניו למרומים ויתפלל.
בהתאם לכך, גם אדם המתפלל רק בעת צרתו – תפילתו רצויה מאד. בודאי עדיף שאדם יתפלל תמיד, אולם אין להפחית מערכה של כל תפילה ותפילה.