תחום זה הינו נרחב ביותר. ספרים לא מעטים עוסקים בנושא יסודי זה.
במסגרת תשובה קצרה בחרנו לצטט את דבריו של פרופסור דורון אורבך, ראש המחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן:
"לאחר למעלה מעשרות שנות לימוד ועבודה רצופה במדע, ביכולתי להכריז בצורה החלטית: האפשרות שחומר דומם: מים, חלבונים וכימיקלים יתלכדו ויהפכו לחי או לצומח באקראי, ללא התערבות כוח שהוא מעבר לטבע, היא אפס פסיק אפס! אפשרות כזאת אינה קיימת!
אני יכול לומר מנסיון. מדען רציני שיישאל: 'האם יכולים חיים להווצר במקרה?' אם אכן עוסק הוא במחקר נסיוני במדעים מדוייקים, יהיה ישר דיו כדי לומר נחרצות: 'לא!' אם לא יהיה כה ישר, יגמגם…
ההנחה שהיקום, המורכב כל כך, נברא מעצמו, והתגבש באקראי – הנחה זו מופרכת יותר מהאפשרות, שסופת טורנדו תערבל גרוטאות במגרש שברי מכוניות, ותרכיב מהן מכוניות מושלמות, מוכנות לנסיעה. לתאורית הכפירה אין כל הוכחה מדעית. היא משרתת צורך פסיכולוגי ומהווה שוחד אינטלקטואלי.
הנני אוסף בעקביות פרסומים של קבוצות העוסקות בהסברת מוצא החיים. אלו קבוצות המנסות להסביר כיצד תיתכן התפתחות חיים מדומם. הספקולציות שלהן פרועות ממש, ואין להן שום אחיזה במתודה המדעית. אילו היינו אני וקבוצתי מפרסמים מאמרים ברמה כזו של ספקולציה, היינו נזרקים מזמן מהמערכת האקדמית…
בקרב הקהילה המדעית נוצר עירוב תחומים. התחום האחד – ההכרה שיש בורא לעולם. כאן התשובה חד משמעית: יש ויש! כל מדען מתחיל מכיר את הכלל הבסיסי, שהמצב הבסיסי של החומר הוא מצב התפרקות ואי סדר. לכן, הגוף נרקב, המים מתאדים, המתכת מחלידה והעץ מתפורר. כל התלכדות של בניין ויצירה זקוקים לכח מכריח ומאחד. על אחת כמה וכמה ברמת מורכבות של אלפי פעולות בו זמניות שנעשות בכל עלה בבריאה, בניצולת ויעילות של מאה אחוזים, ואפס כשלונות!
אבל כאן מגיע השלב הבא, התחום הנוסף: מאחר שיש בורא לעולם, מדוע בראו? מה הוא דורש ממני? במה זה מחייב אותי? לכך אין המדע מתייחס. על כך אין לו תשובה. על כך צריך האדם לענות, לחפש תשובה ולמצאה. וכאן מצויה נקודת הכשל. רוב המדענים אינם מייגעים עצמם בחיפוש התשובה. הם מדחיקים את השאלה. הם עסוקים בלימוד, במחקר, בקידום מעמדם ובביסוסו, עד שלא נותר להם פנאי להתבוננות מעמיקה ומחייבת".