למצוות הביכורים, נודעת חיבה יתירה. החשיבות הרבה שמייחסת התורה למצווה זו, ניכרת בקריאה שקורא מביא הביכורים בעת הבאת ביכוריו לבית המקדש. קריאה זו מתארת את כל דברי ימי ישראל החל משחר ימי האומה עד בואם לארץ הקודש, ובה מודה מביא הביכורים לבורא על כל טובותיו.
דגש נוסף שמצינו במצוות הביכורים הוא חובת השמחה בעת הבאתם. כל מצוות התורה חייבות להתבצע מתוך שמחה וטוב לב, אולם עולה עליהן מצוות הביכורים, שהשמחה מהווה חלק בלתי נפרד ממנה.
בענין הביכורים מדגישה התורה: "ושמחת בכל הטוב". השמחה היא אחד המרכיבים המתחייבים מעצם קיום המצווה.
הביכורים היו מועלים לירושלים בפומביות ובחגיגיות רבה. הדברים תוארו בפי הרמב"ם (הלכות ביכורים פרק ד', הלכה ט"ז): "כיצד מעלים את הביכורים? כל העיירות שבמעמד מתכנסות לעירו של מעמד, כדי שלא יעלו יחידים, שנאמר: "ברוב עם הדרת מלך" (משלי י"ד, כ"ח). ובאים ולנים ברחובה של עיר… ובשחר הממונה אומר: "קומו ונעלה ציון אל ה' אלוקינו". והשור הולך לפניהם, וקרניו מצופים זהב ועטרה של זית בראשו… והחליל מכה לפניהם, עד שהם מגיעים קרוב לירושלים. והם הולכים בכל הדרך וקוראים: "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" (תהלים קכ"ב, א').
הגיעו קרוב לירושלים, שלחו לפניהם שליחים להודיע לאנשי ירושלים, ועיטרו את ביכוריהם… והפחות והסגנים והגזברים יוצאים לקראתם מירושלים… ומשיכנסו כולם בשערי ירושלים, יתחילו לקרות: "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים".
מהו הערך המיוחד של מצוה זו, שבעבורו הובאו הביכורים בפאר כה רב ובשמחה כה מרוממת?
מצווה זו כוללת עיקרון יסודי ביהדות. בזמן שבו שהה עם ישראל במדבר, היה ניזון מהמן שירד מן השמים. עתה, עם בוא עם ישראל לארצו, היה עליהם לעבד את האדמה, לחרוש, לזרוע ולקצור, כדי שיוכלו לאכול לחם. כיון שכך, התעורר חשש שמא ישכח עם ישראל את בוראו ויסבור כי כוחו ועוצם ידו הם אלו העושים לו חיל. לכך נועדה מצוות הביכורים, להזכיר לאדם, מיד עם ראשית צמיחת הפירות, כי "לה' הארץ ומלואה".
המטרה של הענקת ארץ ישראל לעם ישראל לא היתה רק כדי להנחיל להם פיסת מולדת. לישיבת עם ישראל בארץ הקודש היתה מטרה מקודשת – לרומם ולקדש את חיי החולין ולהעלותם לרמה רוחנית נאותה.
אלא שמטרה נשגבה זו היתה עלולה להישכח מן הלב. לכך נועדה מצוות הביכורים, להוות תזכורת לאדם בדבר היעד האמיתי של הישיבה וההתנחלות בארץ ישראל.
הכרזת האמונה העולה מהבאת הביכורים, היא המבטיחה שגם שאר הפירות יהיו חתומים בחותם האמונה. ה"ראשית" המקודשת מסייעת שגם על הנותר תוקרן קדושה, ואף היבול הנוסף ייאכל בקדושה ובטהרה.
