"לא תקח מאתו נשך ותרבית, ויראת מאלוקיך, וחי אחיך עמך" (ויקרא כ"ה, ל"ו).
אין לאיסור זה כל בסיס כלכלי. אין כל סיבה משקית לאסור את הזכות ליהנות מהשכרת כסף, כשם שלא נאסרה עלינו השכרת כל רכוש אחר המצוי בידינו. תשלום הריבית נעשה מתוך הסכמה הדדית. מדוע איפוא, הוא אסור?
האהבה הגדולה שלנו לפיתוי הקורץ, שלפניו כורעים ומשתחווים כולם כאחד, הלא הוא הכסף. התורה, הסולדת מאהבה זו, שלעתים היא עזה כמוות, מעניקה לכסף הנחשק, באמצעות איסור לקיחת הריבית, טיפול שורש.
בשעה שהאדם מחזיק בידו את צרור הכסף שעמל עליו, דורשת ממנו התורה לוותר על זכותו להשתמש בכסף זה כרצונו. היא אוסרת ליהנות מהלוואה זו על ידי גביית אחוזים בעבורה.
באמצעות צווים אלו מרגיש היהודי היטב היטב את הגבולות הברורים של בעלותו על הממון שברשותו. הסר למשמעות החובה והאיסור, המוזכרים בפסוקים אלו, לומד באופן מעשי כי יש אדון אחר להון. כי הוא, האדון העליון, מעניק לאדם רק חלק מהון זה, כשהוא מצפה ממנו שישתמש בו כראוי, שיהפוך את ההון המצוי ברשותו למנוף לפעולות העזרה הברוכה. כך בולם איסור זה בצורה יעילה, את ההשפעה המשחיתה של הכסף, את התשוקה שכמעט לא ניתן לכבשה, שהכסף שבידיו יעשה עוד כסף ועוד כסף ועוד…
לו היה איסור הריבית קונה שביתה של ממש בלבבות, היו נוצרות אפשרויות ובחינות חדשות לשימוש בהון. בצד החובה להגיש עזרה לשכבות הנזקקות (גמילות חסדים), ללא תקוות לתמורה כספית, היה ההון מוצא אפיקי פעילות חדשים.
זו בשורת התורה. אסור לו לכסף לעשות כסף, כי על ידי כך חדל האדם להיות יצור יוצר, המשביח את העולם. רק באמצעות העבודה, עמל הכפיים, עבודת הראש או עמל הייצור, מותר לאדם להגדיל את הונו. אכן, זהו עולם חדש שאינו מוכר לנו. עולם נקי בלא הזיהום הסביבתי של הכסף הנצלני. עולם בלי ריבית, שבמקרים רבים היא אשמה בהתמוטטות קונצרנים, מפעלים קטנים יותר, ואפילו של אנשים פרטיים. השקעה בפרוייקטים מניבי תשואה, שותפויות ויוזמות מסחריות – היא המוצא לכסף המחפש אפיקי רווח.
למראה הכלכלה הקפיטליסטית חסרת המעצורים, שהמושג "כלכלה חופשית" מהווה מסווה נוח לכל השתלטות, וכן למראה הכלכלה הקומוניסטית המנוגדת לה, שמחקה כליל את זהות הפרט וחנקה את יוזמתו העצמית ואת רצונו לעבוד וליצור – אנו חשים בערגה לא קטנה אל אותה "כלכלה אנטי ריבית". כלכלה אשר חרף רבבות היחידים שהיו נאמנים לה במרוצת הדורות, מעולם לא העפילה החברה כולה לרמתה המוסרית הנשגבה.
