שתים עשרה שנה היה יוסף כלוא בבור הכלא. שתים עשרה שנות חשכה ועלטה. בשל עלילת זדון של אשת פוטיפר, על לא עוול בכפו, הושלך הנער העברי אל הבור בארץ זרה ומנוכרת. שנים ארוכות הוא נמק בכלא ללא סיכוי סביר לצאת אל אור השמש. יוסף עצמו לא איבד מעולם את ביטחונו בבורא שיחלץ אותו משביו. ואמנם, הישועה הגיעה לפתע.
לפתע, ללא כל הודעה מראש, ללא כל הכנה, אירע אירוע בלתי צפוי: "וישלח פרעה ויקרא את יוסף, ויריצוהו מן הבור ויגלח, ויחלף שמלותיו, ויבוא אל פרעה" (בראשית מ"א, י"ד). בתוך שעה קצרה הוא מצא את עצמו כמשנה למלך מצרים! "מבית האסורים – יצא למלוך".
חז"ל מבארים, שלמעשה זוהי דרכו האופיינית של עם ישראל: "מתוך צרה – רווחה, מתוך אפלה – אורה, מתוך נפילה – התעלות". כך היה בזמן מרדכי ואסתר. מתוך לבישת שק ואפר, אבל, צום, בכי ומספד – נלקח מרדכי לרכוב על סוס המלך בלבוש מלכות. העיר שושן צהלה ושמחה, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר. כך יהיה גם בזמן הגאולה העתידה. מתוך תוקף הצרות של תקופת "עיקבתא דמשיחא", תבוא תשועת עולמים.
ולא זו בלבד, אצל יוסף נאמר: "ויריצוהו מן הבור" (בראשית מ"א, י"ד) – במהירות ובבהילות! כך גם נאמר בגאולת פורים: "ויבהילו להביא את המן" (אסתר ו', י"ד). את המן, צורר היהודים, הביאו בבהילות אל המשתה שהביא לתלייתו. כך היה גם בגאולת מצרים, כפי שנאמר בתורה: "כי גורשו ממצרים" (שמות י"ב, ל"ט). גם בהגדה של פסח אנו קוראים: "שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים וגאלם". וכן יהיה בגאולה העתידה והשלמה, כדברי הנביא (מלאכי ג', א'): "ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים" (הוא מלך המשיח, רד"ק), "ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא" (הוא אליהו הנביא, רד"ק),
נתבונן במאורעות תקופתנו – תקופה שהביאה לתמורות כה מפליגות באורחות החיים. נשאל את עצמנו: המצאות כה רבות מתחדשות, הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק, הקידמה דוהרת – מהו המכנה המשותף? מהו חוט השני העובר בכל ההמצאות? התשובה היא: המהירות הגוברת, התאוצה המתעצמת! לפני שנים לא מרובות עוד נסעו רוב בני האדם בכרכרות ובעגלות, ולפתע נתגמדו המרחקים! רכבות הקיטור פינו את מקומן לרכבות חשמליות, מטוסי הבוכנה התחלפו במטוסי סילון הטסים במהירות על קולית. המחשבים האיטיים הפכו למיושנים, ושבבים זעירים מבצעים מיליוני פעולות בשניה. למעשה, אנו נמצאים רק בתחילת הדרך. הקידמה של היום היא הגרוטאה של מחר! והאנשים? גם הם הפכו קצרי רוח, לחוצים, אצים רצים, חסרי פנאי ומנוחה, רדופים ועצבניים, ממהרים כי חייבים להספיק…
כך מתרחש גם בעולם המדיניות. התהליכים שעבר העולם במאה השנים האחרונות התרחשו במהירות עצומה: שתי מלחמות עולם ואין ספור מלחמות אזוריות, היווצרות הקומוניזם וקריסתו, מותם של עשרות מיליונים במלחמות ובמחנות ריכוז ועבודה ועוד ועוד. כה הרבה נדחס לפרק זמן כה קצר, כאילו ממרום מאיצים את דוושות ההיסטוריה.
כל אלו מסממניה של הגאולה המתקרבת הם. לפתע פתאום תחול התמורה היסודית, "ואור חדש על ציון יאיר"!
