הקב"ה מחשב את כל מהלכי העולם בדקדוק נפלא עד לפרטים הקטנים. אפילו מעט צער שלא מגיע לאדם – לא יבוא עליו. הכל בא בחשבון מדוקדק.
כאשר רצו אחי יוסף להפטר ממנו, הם העמיסוהו על אורחת ישמעאלים שירדה למצרים: "וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולוט" (בראשית, ל"ז, כ"ה). היתה זו תופעה חריגה, שכן דרכם של הערבים לשאת עטרן ונפט, המדיפים ריח רע. והנה, באותו יום שם ה' בליבם לשאת עמהם בשמים למכירה, והכל כדי שלא יצטער הצדיק מריח רע.
בנקודה זו מונח עיקרון עמוק בהבנת הדרך שבה מנהיג ה' את עולמו. עשרים ושתים שנה נותק יוסף מאביו ומכל משפחתו, כשהוא מיטלטל בניכר בין זרים. שנים רבות הוא ישב בבית הסוהר. חיים אלו היו קשים, מבודדים ומלאי צער ונסיונות. נשאלת השאלה: מה מעלה או מורידה העובדה שבזמן הקצר של הירידה למצרים, עשה יוסף את דרכו בשיירת ישמעאלים הנושאת בשמים?
התשובה נוקבת: ההשגחה העליונה גזרה על יוסף שיימכר לעבד, שינותק מביתו ויסבול בשבי המצרי. אולם מכיוון שיותר מכך לא נגזר עליו, לכן אפילו הרגשת אי-נוחות קלה לזמן קצר נמנעה ממנו על ידי ה'. אם לשם כך יש לשנות את הרגליהם של אותם ישמעאלים ואת סוגי משאותיהם, אף דבר זה ייעשה, ובלבד ששורת הדין לא תיפגע.
אנו מבחינים במהלך שמימי זה בפרט נוסף: שנים רבות ישב יוסף בבית הסוהר, אולם כשהגיע זמנו לעלות לגדולה, לא נגרם אף עיכוב קל: "וישלח פרעה, ויקרא את יוסף, ויריצוהו מן הבור" (בראשית מ"א, י"ד). במהירות ובמרוצה הובל יוסף אחר כבוד כדי להיות משנה למלך מצרים. במבט שטחי נראה, כאילו נחפז פרעה להביא לפניו את יוסף, כדי למצוא פתרון לחלומות שהעיקו עליו. אולם מבט מעמיק מגלה שההשגחה הפרטית הפעילה את פרעה ואת אנשיו במהירות מרבית, כדי לחלץ את יוסף מבור המאסר, כיוון שבדיוק באותה שעה תם מועד סבלו.
פרטים אלו באים ללמד על הכלל כולו. הכול מתנהל מתוך חשבונות שמים עמוקים, מסועפים ומדויקים. לא תמיד הננו זוכים לראות עין בעין את יד ה' והשגחתו, אולם לבנו צריך להיות סמוך ובטוח שכך מתנהלים כל המהלכים בעולמו של הקב"ה. אין מקרה סתמי, אין נקודה או עובדה המתבצעות מאליהן ללא קשר למתרחש בהוויה כולה. הכול נשלט מתוך חשבון מדויק. ואמנם, בעתיד תתגלה לעין כול יד ה' הגדולה וסיבת המאורעות שאירעו לכל אדם בחייו.
