אנשים רבים הפועלים למען החברה או מוזילים ממון מכיסם למטרות חסד, מצפים לעתים להיזון חוזר מהיר. הם מעוניינים לקבל תמורה, לפחות חלקית, למעשים החיוביים שהם מבצעים. לדעתם, על החברה להכיר במעלתם, להעריץ אותם ולהעניק להם זכויות יתר.
הפסוק מורה שלעתים קרובות תוצאותיו של מעשה טוב אינן ניכרות לעיני בשר. אין טעם להמתין. אולם עם זאת שכרו של מעשה טוב אינו אובד לעולם. מלבד השכר הגדול הניתן בעולם הבא תמורת כל הטבה, גם כאן בעולם הזה, מעשה טוב – משתלם.
גם כאשר האדם נראה כשולח את לחמו על פני המים, כלומר, אל מרחבי האין סוף, הרי שבבוא היום הוא ימצא את פרי עמלו. ההשגחה העליונה החופפת על עולם ומלואו, מכוונת את ההתרחשויות באופן שהחסד משתלם וההטבה שבה אל המיטיב.
ואמנם, סיפורים מפתיעים רבים מסופרים על גומלי חסד שחייהם ניצלו כעבור שנים ועל אנשים שהיטיבו עם הזולת, ו"ברוב הימים" הם מצאו את אשר זרעו בעבר הרחוק.