עפ"י השקפת היהדות, לדיבורים שהאדם מוציא מפיו ישנה עוצמה שאי אפשר לתארה כלל. האמרה המפורסמת, שהיא למעשה פסוק: "מוות וחיים ביד הלשון", אינה הגזמה. בכוחו של הדיבור לחולל שינויים קוטביים בחיי האדם הפרטי ובחייה של האומה כולה, הן לטוב והן למוטב.
רבי ישראל מאיר הכהן, המכונה "חפץ חיים" על שם ספרו, חולל מפנה כביר ביחס העם לשמירת הלשון. הוא הצליח להחדיר נושא זה לתודעת ההמונים שומרי התורה והמצוות. ואכן, בדורות האחרונים הפך המושג "שמירת הלשון" לערך עליון שכולם מודעים לחשיבותו ולתוצאותיו.
הפסוק בקהלת מדגיש שהדיבור האסור שהאדם מוציא מפיו, אף שאינו פועל פעולות הנראות לעין, השפעתו כבירה, והוא עלול להביא על האדם עונשים כבדים ביותר. לכן, נודעת חשיבות יתירה לזהירות בדיבור ולהתרחקות מחטאי הלשון.