לא אחת, ברגע של התלהבות, אנו מבטיחים הבטחה נמהרת, נודרים בפינו ומחליטים בלבנו פנימה, שמעתה והלאה נעשה, נפעל ונשנה אורחות חיים.
אולם ההתלהבות פגה במהירות. אנו שבים לחיי השגרה, וההבטחה ואף הנדר נותרים ללא כיסוי נאות.
העשייה עדיפה על פני ההבטחה. בשעה שלבנו נפתח, עלינו לפעול מיד ולתקן.
כאשר קיים חשש שהנדר נובע מהתלהבות יתרה, התלהבות זמנית וחולפת, אל לנו לנדור, להבטיח ולרקום תוכניות דמיוניות. דווקא אלו שעמדו בשני רגליהם על קרקע מוצקה, והתקדמו בצעדים קטנים אך בטוחים, הם אלו שהצליחו להגיע למעלות רוחניות נשגבות.