קו דק מבדיל בין אהבה פנימית ואמיתית ובין אהבה הנובעת מבקשת טובת הנאה או ממניע חיצוני כלשהו.
ההבחנה המעשית קשה היא לעתים מאוד, אולם עקרונית שונות הן אהבות אלו ביסודן. האהבה הטהורה, זו שאינה תלויה בדבר, מופנית כלפי הזולת וכל מטרתה היא להיטיב עמו. אהבה התלויה בדבר הינה בעצם אהבה עצמית. יחסו של האדם לרעהו מקורו בציפייה לתועלת כלשהי או בחשבונות אישיים אחרים.
לאהבה החיצונית אין קיום תמידי, ולעומתה האהבה האמיתית קיימת לנצח, ונהרות לא ישטפוה.