בעת ששהה בדרך, היה רבי ישראל סלנטר רגיל להתארח אצל כפרי אחד.
פעם אחת יצא לקראתו הכפרי והכריז בשמחה כי מעתה לא יהיה עליו להצטמצם בכמות המים בעת נטילת ידיים ויוכל ליטול בהידור, כמו שאמרו חז"ל שהנוטל ידיו במידה גדושה, מתעשר.
הכפרי המשיך לספר, שהשינוי בבית חל בגלל המשרתת היהודייה שהחלה לעבוד בביתו והתגלתה כיעילה מאין כמותה. היא אינה מתעצלת לעשות את כל העבודות הקשות הכרוכות בהכנת המזון ובהבאת המים.
נתן בו רבי ישראל מבט תמה וענה לו: "אין רצוני להתעשר על ידי הכבדת העבודה על יתומה!"
