באחת משיחות המוסר שלו בפני תלמידיו הביא רבי אליהו לאפיאן, משל על אדם שתעה ביער עבות ולא הצליח להיחלץ ממנו. הוא סבב סחור סחור בסבך העצים במשך כמה ימים, ולא מצא דרך לצאת. לפתע גילה מולו אדם שצועד אף הוא בין העצים. שמח מאוד לראות בן אנוש, ופנה אליו בשאלה: "האם יודע אתה באיזו דרך יש לבחור, כדי לצאת מן היער הסבוך הזה?"
השיב האיש: "כמוני כמוך תועה אני ביער זה זמן רב. אבל יתרון אחד יש לי. יכול אני לומר לך לאן לא ללכת!"
רבי אליהו סיים את דבריו ואמר: "וכי יכול אני לומר לכם מוסר? כלום כבר תיקנתי את דרכי באופן שאדע איך יוצאים מסבך היער? אולם כיוון שכבר עברתי כברת דרך ארוכה ביער של העולם הזה, אוכל לומר לכם להיכן לא ללכת…"