צער רב היה מצטער ה"חפץ החיים" על קבלת פנים מכובדת שערכו לכבודו בכל מקום אליו הגיע, והיה מטכס עצות שונות להתחמק מכך. הוא החל להעלים מהבריות את דבר בואו והיה מופיע פתאום בלי שייוודע הדבר קודם לאיש.
בנוסף, היה מטכס עצות שונות שהכבוד לא יביאהו לידי גאווה. לעתים היה צם באותו יום לשם תחבולה, כדי שבהיותו רעב ומעונה לא יוכל להתגאות.
מספרים שבזמן שהיה שב לביתו ממסעות אלה, היו שומעים אותו מוכיח את עצמו בעת התבודדותו על אהבת הכבוד.
ויש שהיה יוצא לשדה, משתטח בבור או בתעלה וטוען לעצמו: "הרי סופך לשכב בקבר כזה, ומה תועלת תהיה לך ברדפך אחר הכבוד ואחר כל ההבלים האלה?"