בקשה הגיעה אל ה"חפץ חיים" לבוא לחזק את קהילת וילנא בנושא טהרת המשפחה. בני ביתו התנגדו לנסיעה, שכן באותם ימים כבר היה זקן ותשוש. אך ה"חפץ חיים" היה איתן בדעתו לנסוע. "איך אפשר לשבת בראדין בזמן שאפשר לתקן עניין כה נשגב?" לא הבין. לא הועילו ניסיונותיהם של בני משפחתו להניאו מן הנסיעה והוא יצא לדרך.
כשהגיע לווילנא, דרש בבוקר בפני אנשים ואחר הצהרים בפני הנשים.
בשעת לילה מאוחרת נכנס אליו זקן מתושבי וילנה לקבל את ברכתו והוסיף לשוחח עימו בענייני אמונה. לפני שהלך, הודה הזקן ל"חפץ חיים", ואמר כי דבריו חיזקו אותו עד מאד.
פנה ה"חפץ חיים" למשמשו ואמר: "איני יודע אם הדרשות שדרשתי בבית הכנסת נכנסו ללבבות, והציבור יתקן את הדרוש תיקון בענייני טהרת המשפחה, אבל יהודי זקן זה אמר שחיזקתי אותו. היה שווה לטרוח את כל הטרחה שטרחתי כדי להגיע הנה, ואפילו רק כדי לחזק יהודי אחד באמונה!"