מספר ימים לאחר שלקה ה"חזון איש" בהתקף לב, נשמעה דפיקה בדלת ביתו. אחותו שפתחה את הדלת נתבקשה מן היהודי שבפתח כי ברצונו לדבר עם הרב. נכנסה אל חדרו של אחיה והבחינה בחולשתו. דרשה מאחיה במפגיע כי ינוח תחילה ובנתיים היהודי ימתין עם שאלתו. שמע לה ה"חזון איש" ושכב לנוח. אולם מייד התיישב וביקש ממנה לקרוא ליהודי פנימה. "תביני", אמר לאחותו שניסתה למחות, "אלי לא מגיעים אנשים סתם כך. הם באים עם לב כואב בגלל בעיה שמציקה להם. ואיך אוכל לנוח כשבחוץ עומד אדם שלבו כואב?"
