התרכובת המופלאה בין גוף לנשמה המצויה בקרבו של האדם, היא המפתח להבנת סתירות אין ספור, שניתן לגלות בהתנהגותו. לא אחת עדים אנו לכך שאצל אדם מסויים מתגלות תופעות חיוביות ותחושות קודש, ולצידן מופיעים צדדים שליליים בולטים לא פחות. כאשר אנו מבחינים בתופעות של מידות טובות ומעשים נאים, אנו יודעים להצביע על מקור הדברים. מקרא מלא הוא בקהלת: "אשר עשה האלוקים את האדם ישר, והמה ביקשו חשבונות רבים" (ז', כ"ט). במקור, בעת יצירת האדם נקבע בו מרכיב הישרות. אלמלא טושטש מרכיב זה על ידי היצר הרע וגורמים נוספים, עשוי היה האדם להתפתח ולפרוח לתפארת. ישרות זו בכוחה להצמיח פרי הילולים ולהרים את האדם לפסגות רוחניות. אך מאידך, יש בידינו הסבר גם לתופעות שליליות המצויות באישיותו של האדם. וכך נאמר בתורה: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית ח', כ"א). באם לא ישגיח האדם על עצמו, ויתן לעניינים להתנהל ללא פיקוח, עלול הוא להדרדר לתהום עמוקה, שהרי מנעוריו מצוי בו יצרו הרע. וכל תופעה שלילית מקורה בהשתלטות אותו יצר.

נשאלת השאלה: מהו איפוא האדם, "רע מנעוריו" או מי שנברא ישר על ידי האלוקים? התשובה לכך שאין כאן כל סתירה! מצד נשמתו, האדם ישר הוא מיסודו, ומשום כך נשמתו חפצה להידבק בבוראה, שהינו מקור הישרות. אולם נשמה זו שוכנת בגוף חומרי אשר בו יצרים וחולשות, ועליהם נאמר: "לפתח חטאת רובץ". בין שני מרכיבים אלו נערכת התמודדות בלתי פוסקת. תפקידו של האדם להגביר את היסוד הרוחני באישיותו. על כלל מאמציו של האדם בעולם הזה להיות מכוון להסרת הגורמים המפריעים לנשמה לפעול מתוך ישרות טבעית, כפי שעשאה האלוקים. על האדם למנוע מצב שבו ישלוט הגוף על הנשמה. ואכן, זהו מרכז עבודתו הרוחנית של האדם בעולמו.

ללא התורה, החיים עלי אדמות הינם חידה סתומה ומלאה תעלומות. אלפי שנים משקיע האדם מאמצים שכליים לרדת לצפונותיה של חידה זו. למרות מאמצי עילית השכל האנושי, לא הצליח שכלו של האדם לגלות את סוד החיים ואת דרך התהוותם. למותר לציין שאם האדם אינו מכיר את סוד חייו, הוא אינו מכיר גם את תכליתם – ובעיני שכלו הוא לא הצליח גם לדעת את תפקידו ואת דרכו בחיים.

זכה עם ישראל שבמעמד הר סיני נתגלה לו בורא עולמים וגילה רז לבניו, מהי תכלית החיים ומהו ייעודו של האדם עלי אדמות. התברר כי יש לאדם חובות בתחום קיום המצוות. כשם שהוסברו לו תופעות החיים, כך הוסברו לו גם חובותיו בחיים עלי אדמות. תרי"ג (שש מאות ושלוש עשרה) מצוות ניתנו לו. יש מהן הרחוקות מהבנתו והוא אינו מסוגל לרדת לעומקן, ויש מהן הקרובות יותר להבנתו, והוא סבור שירד להבנת מטרתן. אלה הן בעיקר המצוות הבאות להסדיר את יחסי האדם עם חברו. למעשה, אלו כמו אלו, מקורן האמיתי הוא בהיותן מצוות הבורא. גם אותן מצוות שהאדם סבור שהבין אותן, הבנתו חודרת רק לקליפה החיצונית של סוד מהותן. כשם שהאדם לא חדר להבנת החיים המלאה, כך גם לא חדר להבנת המצוות המלאה.

תכנית העולם, שהיא גם תכנית החיים, טמונה בתורה. על פיה נברא העולם. חוקי הבריאה, שהם חוקי הטבע וחוקי הנהגת העולם – טבועים בתורה. ככל שיעמיק האדם בתורה, הוא ישכיל יותר להבין את מהות העולם, חוקיו, מטרתו ותכליתו. ככל שיתמיד האדם לחיות בהתאם לתורה, שהיא תכנית העולם ותכנית חייו, יהיו חייו מלאים יותר ומותאמים יותר לתכליתם.