משה הוא אחד האישים הבודדים בתנ"ך שסיפור לידתם מתואר בהרחבה. התורה מקדישה עשרה פסוקים (שמות ב', א'-י'), המתארים את לידתו, את הנחתו בתיבה על שפת היאור ואת אימוצו על ידי בת פרעה שמצאה אותו בוכה.
לעומת זאת, התקופה שהחלה ברגע האימוץ ועד ליום שבו יצא מן הארמון אל אחיו, לא זכתה בתורה ל"כיסוי". חיי נעוריו אינם נסקרים. בעיני ספר שמות פותחות תולדותיו בפסוק: "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם" (שמות ב', י"א).
סביר להניח כי בטרם יצא משה אל אחיו, שמע על צבא העבדים הגדול הבונה ערי מסכנות לפרעה. התורה פותחת ברישום תולדותיו רק ברגע שידיעה זו באה לידי ביטוי מעשי. רגע המפנה הראוי לציון הוא רגע יציאתו אל אחיו. להדגיש, כי הרגע שבו: "נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם" (רש"י), הוא הרגע שבו נולד המנהיג היהודי. רגע שהשתתפות אמיתית בצרת הרבים היא סימן ההיכר שלו.
גם לאחר פסוק מפתח זה מקמצת התורה בתארה את האיש. היא מעניקה לנו שלוש אנקדוטות הבאות לרמז מדוע הוטלה שליחות הגאולה דווקא עליו ומדוע הוא המנהיג הנבחר.
ציר שלושת הסיפורים הקצרים הוא התערבותו של משה בסכסוכים (שמות ב', י"א-י"ט). בראשון, מכה משה איש מצרי הנוגש בעבד עברי. בשני, הוא מתערב ומנסה להשלים בין שני עברים ניצים וגוער ברשע. ובסיפור השלישי הוא מושיע בנות נכר חלשות מידי עושקיהן.
בכל המקרים אנו מבחינים בעמידה ללא חת על משמר הצדק, ללא התחשבות בשאלה מה יעלה בגורלו האישי. במקרה הראשון היתה התוצאה בריחה ממצרים, מלווה בסכנת מוות. במקרה השני נפל קרבן להלשנה, ובמקרה השלישי, עת צעד את צעדיו הראשונים במדין, הוכיח עד כמה לא חשובה לו רווחתו האישית כשמדובר בעשיית צדק.
שלושת המקרים משלימים זה את זה ויוצרים תמונה שלמה של אישיותו. המקרה השלישי מלמד על שני קודמיו, ובו אנו מבחינים במציל עשוקים שאינם מוכרים לו, כבר ביומו הראשון בארץ זרה. חוש הצדק, הטבוע בו, מניע אותו להושיט עזרה בכל מקרה ובכל מקום שבו מתגלה הצורך בכך.
להשלמת תמונת התורה, מן הראוי להזכיר גם דברים המרומזים בכתובים, אשר חז"ל חשפו אותם למעננו.
האלוקים נגלה למשה במראה הסנה (שמות ג', ב'). בפסוק מקדים נאמר: "וינהג את הצאן אחר המדבר".
"אחר המדבר – להתרחק מן הגזל שלא ירעו בשדות אחרים" (רש"י). זוהי עוד תכונה הנחוצה למנהיגות אמת.
אפיון נוסף באישיותו של משה הוא סירובו לצאת לשליחות שהטיל עליו ה' (שמות ד', י"א). סירוב זה נבע מן החשש שהאח הגדול, אהרן, ייפגע אם תוטל השליחות עליו, האח הצעיר.
